כבר עבר שבוע מאז שהשעו אותנו, אלוהים, אני עוד שנייה הורגת את עצמי משעמום.
"תגיד, אתה יודע מתי כבר יחזירו אותנו לפנימייה? אני עוד שנייה מתה משעמום" שאלתי, "אווץ׳, את עד כדי כך סובלת איתי?" שאל ועלה מעליי, שוכב עליי עם כל משקלו ולא נותן לי לזוז.
"דניאל, אני נשבעת לך שאם לא תזוז ממני עכשיו אני אסרס אותך על המקום!" איימתי, פחד עלה בעיניו אך הוא לא זז, "חכה חכה" אמרתי בחיוך תחמני, הוא נישק אותי וניסה לרכך את עצביי, מה שדי עבד לו.
"וכן, אני עד כדי כך סובלת איתך" אמרתי כשהתנתקתי ממנו, הוא גלגל את עיניו והמשיך לנשק אותי בזמן שאני עדיין צוחקת.
"רגע," אמר כששמע את הטלפון שלי מצלצל, "תביא" הושטתי את ידי אליו כדי לקבל את הטלפון, "לא" אמר בחיוך וענה לטלפון.
"הלו?" שאל והסתכל עליי, הוצאתי לו לשון בילדותיות ושילבתי את ידיי בעצבים, "מה שלומך?" שאל והתיישב, "אוקיי," "מממ", "מממ", "בסדר, להתראות ושבוע טוב" אמר וניתק.
"זאת הייתה המנהלת" אמר כשבאתי לשאול מי זה היה, "מה היא רצתה?" שאלתי, "היא אמרה לנו שמחר אנחנו צריכים לחזור לפנימייה" אמר וחזר לשכב לידי, "יופייי" אמרתי בשמחה, "אני מתגעגעת לסיוון ודנה" אמרתי וליטפתי את שיערו, גורמת לו לצמרמורת וחייכתי.
"אתה יודע," התחלתי לומר, "אף פעם לא דיברת איתי על אבא שלך.." אמרתי בשקט, לא רוצה להכעיס אותו, בלי לשאול כבר אפשר לדעת שאבא שלו היא נקודה רגישה.
נזכרתי בשבוע שהיינו פה, הייתי עוברת במסדרונות ובחדרים, עוברת על תמונות, אחת אחת, בתקווה להבין מה הסיפור שיש מאחוריי כל תמונה.
"אני לא רוצה לדבר על זה" אמר בקשיחות, גורם לי לנסוג לאחור מעט.
"למה? אני חברה שלך, חשבתי שאתה סומך עליי" אמרתי, רוצה לדעת מה הסיפור עם אביו.
"אמרתי.שאני.לא.רוצה.לדבר.על.זה" הבהיר כל מילה בכעס, מסתכל עליי בעיניים שונאות, בחיים לא ראיתי את המבט הזה על פניו.
"למה? כי אתה פוחד לסמוך על מישהו שבאמת אוהב אותך עם כל הלב שלו?" צעקתי עליו בעודי מתרחקת ממנו.
"אני אפילו מרגישה שאתה בכלל סומך עליי," אמרתי בשקט, מסתכלת בעיניו, מנסה לראות מה מתחולל שם.
"אני סומכת עלייך בעיניים עצומות, אתה יודע את הסיפור שלי, אתה יודע על כל החרדות והחרא שיש לי בחיים, אז למה?!" צעקתי בסוף, התייאשתי מכל הסיפור הזה.
"אני צריכה ללכת להתחיל לארגן את הדברים שלי" קולי לא עלה על לחישה, וכמעט נשבר.
קמתי מהספה, הוא אפילו לא החטיף לי מבט, בעוד אני בוהה בו, עם דמעות בעיניים.
~~
מה אתם חושבים על הספר עד עכשיו?3>
YOU ARE READING
רק אתה ואני
Romanceדין אזולאי - היא בת יחידה וגילה הוא 17 בכיתה י'א שעוברת לפנימייה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים, ילדה רעה ששמה זין על כולם ועושה מה שבראש שלה. דניאל מזרחי - הבאד בוי של הפנימייה שכל הבנות נופלות לרגליו, נער בן 17 בכיתה י'א שלא אכפת לו בכלל מכלום, בק...
