נקודת מבט - דין
"דין?"
"דניאל?"
אלוהים. מה לעזאזל?! דווקא היום, כשאני סוף סוף נרגעתי והתחלתי לחיות את החיים שלי ולא להיות שקועה בפרידה שלנו. כנראה שאלוהים בוחן אותי. גחכתי לעצמי בלב. גופי היו קפוא.
התאבנתי למגעו על כתפי, שחררתי עצמי במהירות ממנו וצעדתי צעד אחורה. לא מעוניינת להיות איתו במגע. כנראה שהוא שם לב כי משהו בעיניו היה מעט כאוב..?
"מה.. מה אתה עושה פה?" התקשיתי להוציא את המילים מהפה, ורציתי להחטיף לעצמי על כך. אני צריכה להיראות חזקה, ולא כמו אחת שמרוסקת למיליוני רסיסים מבפנים.
הוא כנראה עדיין לא מעכל את זה שאני פה. עומדת מולו. וכך גם אני.
הוא כנראה הוציא את עצמו מהשוק. "חזרתי מהבסיס לסופ"ש, ויצאתי עם חבר שלי." הוא הסתכל עמוק בעיניי, בעוד שאני מנסה להתחמק ממבטו החודר.
הסתכלתי על דברים רמנדומליים מאחוריו. כי אני יודעת שברגע שאסתכל בעיניו, אני אשבר.
יצאתי מרחבת הריקודים, מרגישה אותו מאחורי. כנראה שהבנות לא שמו לב כי הן עדיין רוקדות אחת עם השנייה.
"חכי," הוא תפס בזרועי וניסה לעצור אותי. התאבנתי למגעו וקפאתי במקומי. "בבקשה אל תיגע בי." אני כמעט מתחננת. הוא משחרר אותי במהירות, אבל משהו בעיניו אומר לי שהוא נפגע.
"אני רוצה לדבר איתך." הוא ניסה לתפוס את תשומת ליבי, שעוד שאני עוד שנייה נכנסת להתקף חרדה.
"א-אני מצטערת. אני לא רוצה." אני רצה לדלת היציאה בעוד שאני מוציאה את הטלפון מהכיס האחורי של הג׳ינס.
הקור פגע בפניי וחדר לעצמותיי ברגע שפתחתי את הדלת הכבדה. חיבקתי את עצמי ובמהירות הקלדתי לבקבוצה של הבנות שאני לא מרגישה טוב ושאני הולכת הביתה.
הרגשתי אותו מאחורי. ריחו החריף של הבושם שקניתי לו שפעם כל-כך אהבתי, והיום אני לא מסוגלת להריח אותו בלי שיעלו לי דמעות.
"עדיין עם הבושם שקניתי לך, הא?" גחכתי בעוד שאני מרגישה את הגוש הכואב בגרוני מתחיל להתגבש וללחוץ כדי להוציא את הדמעות החוצה, אבל אני מצליחה להילחם בדמעות ולשמור אותן בפנים. אני לא רוצה שהוא יראה אותי חלשה.
"כן.." חיוך קטן עלה על פניו, כאילו נזכר במשהו. "עדיין עם אותו סגנון לבוש, הא?" הוא מחזיר לי באותו מטבע ושעשוע נראה בעיניו. ממה הוא פאקינג משועשע עכשיו?!
"אני רוצה לדבר איתך, אפשר שנלך למקום יותר חם ושקט?" כשהבחין שאני מחבקת את עצמי בקור. גמעתי את רוקי והשתדלתי להסתכל בעיניו הנוצצות. הירח השתקף בעיניו היפות וכמעט שלא יכולתי להסיר את מבטי מהן.
"בסדר." אמרתי בשקט. "הגעתי לפה עם מכונית, מה דעתך שניסע לבית קפה?" הנהנתי. לא הייתי מסוגלת לדבר כרגע.
YOU ARE READING
רק אתה ואני
Romanceדין אזולאי - היא בת יחידה וגילה הוא 17 בכיתה י'א שעוברת לפנימייה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים, ילדה רעה ששמה זין על כולם ועושה מה שבראש שלה. דניאל מזרחי - הבאד בוי של הפנימייה שכל הבנות נופלות לרגליו, נער בן 17 בכיתה י'א שלא אכפת לו בכלל מכלום, בק...
