הגענו למין מעגל ענק של ילדים שהתאספו סביב המכות, עברתי אותם במהירות, רואה את דניאל מכה ילד שאני לא מזהה,
"דניאל!," צעקתי, "בבקשה תפסיק, אתה תיפגע" כמעט בכיתי.
"דניאל!" לפתע צרחתי, הוא עצר את עצמו, וסיבב את ראשו אליי, מבטו היה מבט זר, זה לא הדניאל שאני מכירה.
הוא סובב בחזרה את ראשו אל הילד, ירק עליו, קם ממנו והתקדם אליי במהירות, תופס את ידי ומושך אותי אחריו למגורי הבנים, "דניאל, אתה מכאיב לי, אחח דניאל!" לבסוף צעקתי.
הוא היה ככ שקוע בעצמו, שהוא אפילו לא שם לב אליי, הוא התקדם אליי, ידו הורמה ובאה לגעת בפניי,
הסטתי את פניי בפחד, לא מוכנה שייגע בי אחרי מה שראיתי הרגע, "מה לעאזעל נכנס בך?" אמרתי בשיניים שחוקות.
"למה רבת איתו מכות?" שאלתי והלכתי צעד אחד אחורה, לא מוכנה להיות ככ קרובה אליו כרגע, "זה לא עניינך" אמר בכעס.
"אז למה משכת אותי עד לפה?" שאלתי, הוא שתק.
"יש לי שיעור, אני צריכה ללכת" אמרתי לאחר שלא ענה לי, התחלתי להתקדם לכיוון היציאה של המגורים,
"רגע" שמעתי אותו אומר מרחוק, מזל שאף אחד לא היה פה בסביבה, "מה אתה רוצה?" חזרתי אליו, אך נשארת יחסית רחוקה ממנו.
"הוא דיבר עלייך-" "מה הוא אמר עליי?" קטעתי אותו במהרה, מעוניינת לדעת למה שמישהו שאני לא מכירה ידבר עליי.
"הוא אמר שהו- שהוא רוצה לזיין אותך" עצם את עיניו בחוזקה ועצבים, מתקשה לומר את האמירה הגועלית הזאת, "רגע מה?" שאלתי בעצבים,
"מאיפה אתה יודע?" שאלתי, הרגשתי את הדם שלי מבעבע, "עברתי לידו עם חברים שלי, ושמעתי אותו אומר את השם שלך ומה שהוא רוצה לעשות איתך" אמר ורגלו החלה לרעוד בעצבים, ובצדק.
"אני מצטערת" אמרתי והתקדמתי אליו בצעדים מהירים, מחבקת אותו, הרגשתי את ידיו מתעטפות סביבי במהרה, הוא נישק את מצחי והניח את ראשו על כתפי.
"איפה הוא? אני רוצה לומר לו משהו" אמרתי, מנסה לשמור על הדמעות בפנים, זאת לא הפעם הראשונה שאומרים עליי דברים כאלה.
"אני חושב שהוא עדיין שם" אמר, "אז תביא פופקורן כי אני הולכת להרים פה הצגה שלמה" אמרתי והתנתקתי ממנו ורצתי לכיוון החצר, איפה שהמכות התקיימו מקודם.
האטתי כשהייתי קרובה, אני רוצה לאבד את הכוחות שלי אחר כך, לא עכשיו.
~~
"אז מה ששמעתי נכון?" פצחתי את פי, כל הבית ספר היה שם עדיין, לפתע כולם סובבו את מבטם אליי.
"מה?" שאל הילד בחוסר הבנה, "אתה רוצה לזיין אותי הא?" שאלתי בחיוך סרקסטי, התחלתי להתקדם אליו לאט לאט, הוא קם מהחומה שנשען עליה, "כן, ואני הולך לעשות את זה היום" אמר ונשך את שפתיו.
"בייב, קח את התיק שלי" נתתי לו את התיק.
"אוי בובי, אתה באמת חושב שתשיג את זה?" הצבעתי על גופי ואספתי את שיערי לגולגול מרושל, "לא חמודי, הדבר היחיד שתקבל ממני היום את זה" הנחתי את ידיי על כתפיו והרמתי ודפקתי לו בירכית, הוא נפל לרצפה בכאב,
שומעת ברקע קולות עידוד וכאלה שעשו קולות של כאב, "אני נשבעת לך שאני אסרס אותך אם אני אשמע שוב את השם שלי יוצא מהפה שלך, אחח מזל שאבא שלי לימד אותי קרב מגע" אמרתי בחיוך מרוצה.
"אבא שלך מת" אמר לפתע, זה קו שלא חוצים חמודי, זה קו שלא חוצים.
"מה אמרת על אבא שלי?" שאלתי בעצבים, "לא הבנתי, לא מספיקה לך בעיטה אחת, אני צריכה ממש לסרס אותך כדי שתבין מה זה הבעיות עצבים שלי?" צעקתי בעצבים, למרות שהיה קר בחוץ, היה לי חם,
תפסתי אותו מהחולצה, "תקשיב לי טוב טוב ימקל סנוקר," התחלתי לומר, "אם אני שומעת אותך מוציא את השם שלי, או משהו על אבא שלי, או שאתה מנסה לדבר על כל בחורה אחרת כמו שדיברת עליי," נשמתי עמוק "אני נשבעת לך שאתה תראה את הבת של השטן, הבינותי?" סיכמתי את עצמי, מרגישה שאני שנייה להתעלף מעצבים.
"כ-כן ס-ס-ליחה" אמר, ירקתי בפניו ושחררתי אותו, בדרך כלל אני מאוד עדינה, אבל ברגע שפותחים עליי או על מישהו שחשוב עליי בצורה רעה, אני יכולה להיות הבת של השטן.
"יופי, להתראות" אמרתי והלכתי משם, היה לי קשה לנשום, אני חושבת שאני עומדת לקבל התקף חרדה, פאק.
לקחתי את התיק שלי מדניאל, ורצתי לחדר שלי.
YOU ARE READING
רק אתה ואני
Romanceדין אזולאי - היא בת יחידה וגילה הוא 17 בכיתה י'א שעוברת לפנימייה לאחר שהוריה נהרגו בתאונת דרכים, ילדה רעה ששמה זין על כולם ועושה מה שבראש שלה. דניאל מזרחי - הבאד בוי של הפנימייה שכל הבנות נופלות לרגליו, נער בן 17 בכיתה י'א שלא אכפת לו בכלל מכלום, בק...
