Chapter 32 - Trampoline

1.3K 56 3
                                    

"עם מישהי אחרת" המשפט הדהד בראשי עשרות פעמים.

"מ-מה?" קולי לא עלה על לחישה. "ז-זה בסדר, הוא עבר הלאה וכך גם אני" חייכתי בזיוף.

זה הרס לי את כל מצב הרוח שלי, אך לא נתתי לזה להשפיע עליי.

"הכל בסדר..?" דנה שאלה בעדינות והניחה את ידה על כתפיי. "כן" זייפתי שוב את חיוכי.

"בואי נחזור לפנימייה, אני רוצה להתחיל להתארגן לערב" אמרתי כשהסתכלתי בטלפון על השעה, מנסה לא לבכות.

לפני שנפרדנו, הייתה לנו תמונה ביחד בטלפון. אחרי הפרידה לא הייתי אפילו מסוגלת להסתכל על התמונות שלנו, אז החלפתי לתמונה רנדומלית.

"בסדר" חייכה אליי ויצאנו משם. חיפשתי אותם בעיניי, אך הם לא נראו בשום מקום.

"היי" סיוון הרימה את ראשה מהטלפון במהירות כשראתה שיצאנו.

"בואו נלך" דנה אמרה ולקחנו את הדברים שלנו ויצאנו משם, לא לפני ששילמנו ודנה נתנה למלצר החמוד את המספר שלה.

~~

"מה אתן אומרות על זה?" סיוון שאלה והסתובבה סביב עצמה כדי להראות את התלבושת במלואה.

"חד משמעית התלבושת הזאת" דנה אמרה, הרמתי את מבטי מהספר שקראתי והסתכלתי עלייה באדישות, לא היה לי כוח לכלום.

"זאת" אמרתי וחזרתי לספר בתקווה להמשיך לקרוא בשקט ושהן יעזבו אותי.

"אוקי.." סיוון אמרה. "לכי להתקלח, אנחנו כבר נארגן לך תלבושת" המשיכה לומר.

"האמת שאני לא ככ מרגישה טוב" שקר.

"אבל מקודם הרגשת בסדר גמור" דנה הסתכלה עליי בבלבול.

"בטח הפסטה לא עשתה לי ככ טוב" עוד שקר.

"אני פשוט אשאר פה, אבל אתן יוצאות. אני לא רוצה לראות אתכן עד שאתן לא מגיעות שיכורות!" זייפתי את צחוקי בפעם האלף.

"את בטוחה?" סיוון שאלה. "ברור שאני בטוחה" כבר קעבו לי הלחיים מהחיוכים המזופים הללו. "עכשיו לכו להנות" הוספתי וחזרתי לקרוא.

"אוקי, ביוש" הן נישקו את לחיי ויצאו מהחדר.

לקחתי את הבלוטות' וחיברתי לטלפון שלי. הפעלתי את הפלייליסט הקבוע שלי, לקחתי טרנינג צמוד ופוטר ענק  ונכנסתי להתקלח.

~~

סחטתי את שיערי וייבשתי אותו במגבת. הסתרקתי ושמתי קרם וקלעתי צמה סינית בשיערי. הוצאתי שני שוונצים בצדדים וסלסלתי אותם עם אצבעותיי.

כיביתי את הבלוטות' וחיברתי אותו למטען. החדר היה שקט וזה היה טוב. לא רציתי שום הסחות דעת כשאני קוראת ובמיוחד אחרי מה שהיה היום.

חיברתי את האוזניות לטלפון והפעלתי מוזיקה. אני לא מסוגלת להתרכז בלי כשאני קוראת.

פתחתי את הספר 'גם השמש היא כוכב'. אתמול התחלתי אותו ואני כמעט בסוף, הוא ממש יפה ואי אפשר להפסיק לקרוא אותו.

~~

קפצתי ממקומי ברגע ששמעתי דפיקות חזקות על הדלת, הנחתי סימנייה וסימנתי לי באיזה משפט עצרתי וסגרתי את הספר. הוצאתי את האוזניות מאוזניי וקמתי לדלת.

"תפתחי כבר!" לפתע שמעתי צעקה חזקה. הלכתי במהירות לדלת, סובבתי את המנעול ופתחתי את הדלת.

"היי"

רק אתה ואניWhere stories live. Discover now