Fly high angel -Larry stylinson-

-19-

לואי עזב את נרזה, הוא לא חזר לדירתו באל-איי.
הוא החליט להתרחק מהכל.
הוא טס ללאוס, מדינה באסיה.
הוא מסתובב ברחובות לאוס ולרגע אחד נדמה לו כי הוא רואה את הארי. הוא מרגיש צמרמורת שתוקפת אותו.
צמרמורת שקורת לו בכל פעם שהארי נמצא בסביבתו.
הוא נעצר במקומו ומשפשף את עיניו ורואה כי מדובר באשליה. הוא מסתכל ימינה ושמאלה כדי לראות אם הארי כן נמצא בסביבתו.. אבל לא.
״פאק..״ הוא מסנן בשקט.
הוא חוזר לקראוון שלו, ששם הוא ישן.
הוא בוהה בנוף המטורף שנמצא מולו.
נהר כחול עם מים צלולים ומסביב צמחיה ודשא בצבע ירוק.
ברגע אחד הוא נזכר בהארי ובעיניו הירוקות.
״הכל בסדר?״ היא שואלת ומחבקת אותו מאחורה,
״כן, כן. אני סתם מרגיש לא טוב.״
״להכין לך תה?״ היא מציעה בנחמדות, ״לא, אני אהיה בסדר. תודה.״ לואי מחייך ומחבק אותה.
״אני נכנסת לשחות, אתה בא?״
״אולי אחר כך.״ הוא נושק לראשה, ״לואי, היום לפני שנתיים הכרנו וכבר חצי יום עבר ולא עשינו כלום.״
״איתך כל יום מיוחד, אמור. אני מודה כל יום על כך שפגשתי אותך במטוס לפני שנתיים.״
חיוך עולה על פניה, ״אתה עדיין לא סיפרת לי למה הגעת לפה.״
״טיול.״ הוא לא מאריך, ״טיול לכל החיים?״
״כן, משהו כזה.״
״לואי..״ היא אומרת בטון שמבקש ממנו לספר לה, ״תקשיבי, זה לא חשוב למה הגעתי לכאן, כי זה שייך לעבר שלי. אני לא רוצה לדבר על זה או להיזכר בזה.״
היא מלטפת את פניו, ״לואי.. אני אמורה לחזור הביתה לפורטוגל. תבוא איתי. נגור שם יחד.״
״אני לא יכול, אמור. אני חייב להיות פה. איפה שהכחול והירוק יכולים לחיות ולהתקיים בשקט ובשלווה.״
״אז מה זה אומר עלינו?״ היא שואלת בעצב,
״אל תעזבי.. תישארי איתי. אנחנו ביחד כבר שנתיים ומתוכם בזוגיות של שנה. אני אהיה אבוד בלעדייך.״
״אני חייבת לחזור. לא ראיתי את המשפחה שלי הרבה זמן.״
״את תחזרי?״ הוא שואל מלא תקווה, ״לא..״
״אז זה אומר שאנחנו.. נפרדים?״
״אני מניחה שכן..״
״אל תוותרי עלינו כל כך מהר.״
״זאת המשפחה שלי, לואי. אמא שלי נמצאת במצב קשה בבית חולים. היא חולה ואני חייבת ללכת לראות אותה.״
ואז לואי נזכר באביו שהוא זה שעומד לקחת את חייה של אימה, ״אוקיי.. ביי אמור.״ הוא מחבק אותה קרוב אליו.
היא באמת עזרה לו לשכוח מהכל כשהם היו יחד.
רק כשהוא היה לבד הזיכרונות צפו.
אמור נפרדת ממנו ולאחר מכן הוא עוזר לה לארוז את הדברים.