Fly high angel -Larry stylinson-

-47-

״הוא לקח את סול, הוא לקח את סול, הוא לקח את סול..״
המשפט הזה מהדהד בראשו של לואי.
הוא יוצא מביתה של קליאו ונוסע לנרזה.
לפני שהוא יוצא, הארי עוצר אותו, ״אני בא איתך.״
הם נכנסים לרכב ונוסעים.

״איפה היא?!״ הוא שואל בצעקה.
״איזה אומץ.. לבוא לפה איתו.״ הוא מצביע על הארי, ״רק תעז לגעת בו,״ הוא מזהיר, ״אני לא אשאל שוב, איפה היא?״
״היא בידיים טובות. היא תישאר איתי עד שתאריך הנבואה תעבור.״
לואי צוחק, ״אני אמצא אותה והנבואה תתגשם.״
״אתה לא תמצא אותה.״
״אני אמצא אותה ואקח אותה ממך, גם אם אני אצטרך להרוג אותך.״
״אתה לא יכול להרוג אותי.״ הוא מחייך, ״כן, אני כן. אם היית חוטף אותי, זה כבר היה סיפור אחר. אבל החלטת לשחק באש ולקחת את הבת שלי.״
״אמרתי לך כבר, הבת שלך תישאר איתי עד שהתאריך של הגשמת הנבואה תעבור. אחרי זה היא תחזור אליך.״
״ואני אמרתי לך כבר, שאני אקח אותה ממך. אבל אני נותן לך הזדמנות אחרונה להחזיר לי אותה,״
סמאל צוחק בקול, ״כרצונך, אבא.״ הוא אומר בזלזול ויוצא מההיכל שלו.

לואי יושב בביתו, בפינת האוכל שבמטבח.
ראשו נשען על 2 כפות ידיו ומרפקיו על השולחן.
הוא בוהה בנקודה על השולחן וחושב על סול.
יש שקט של כמה דקות שמרגישות שעות.
״לואי, תגיד משהו.״ קליאו מבקשת, ״אני חושב, עיזבו אותי.״
״לואי, איך ניקח אותה ממנו?״ הארי שואל, ״אמרתי, שאני חושב!״ הוא צועק בחוזקה רבה, נדמה שקירות הבית רועדים מהצעקה.
הארי נותר ללא מילים. אף פעם לא יצא לו לראות את לואי עצבני ככה ומסוגר בתוך עצמו, ״תעזבו אותו לעוד כמה דקות.״ ליאם אומר.
לואי מסמן עם עיניו לליאם והוא מהנהן, מבין את הרמז.
לואי עולה לקומה למעלה ולאחר כמה דקות גם ליאם.
״אנחנו ניקח אותה היום בלילה. אני אבקש מנור עזרה.״
״והארי?״
״הארי לא יידע שהלכנו. ברגע שהוא יבוא איתנו, יהרגו אותו. גם את קליאו ונייל.״
״ברור.״
״אני יודע איפה היא. ניכנס, ניקח אותה ונצא,״ ליאם מהנהן, ״אני סומך עליך, ליאם.״
״אני לא אגיד להם כלום.״
״יופי, תודה.״