Fly high angel -Larry stylinson-

-11-

לואי מגיע לביתו שבנרזה ומתרסק על הספר מייאוש.
הוא חושב על הארי ועל זה שהוא חייב לחסל אותו.
יש לי חובה. לואי אומר לעצמו בראש.
החובה של לואי היא חובה ענקית, יותר ממה שהוא חושב. ולא מדובר רק על עצם היותו מלאך המוות.
לואי משפשף את עיניו וכשהוא פותח אותן הוא רואה את הארי מולו.
הוא קופץ בבהלה, ״מה אתה עושה פה?! לך.״
״אף אחד לא יודע שאני פה.״ הוא מנסה להרגיע אותו, ״זה לא משנה יש מלאכי אופל שמרגישים כשיש מלאך לבן בסביבתם.״
״אוקיי, אני אלך. בתנאי שתבוא איתי.״
״לבוא איתך? לאן?״
״סתם, נסתובב.״
״איפה?״
״בנרזה.״ הארי אומר ולואי לא מאחר לצחוק, ״בנרזה? השתגעת?״
״אל תדאג, לא יכולים להרוג אותי. אני בן-אלמוות.״
״אני יודע. וזה לא קשור אליך, זה קשור אליי. רק עכשיו חזרתי לשכונה אחרי 3 שנים שלא הייתי פה.״
״למה עזבת?״ הוא מסתכל על לואי אבל לואי לא מחזיר לו מבט, ״בגללך.״
הפעם לואי כן מסתכל בתוך עיניו, ״למה בגללי?״
״כי אני אמור להיות מלאך המוות הבא.״
״איך זה קשור אליי?״
״אני צריך להרוג אותך כדי שזה יקרה. אני יודע שאתה בן אל-מוות ושאני לא יכול להרוג אותך רק האלים.. אבל זו לא ממש הסיבה.״
״מה הסיבה?״
״מהרגע הראשון שראיתי אותך, מהרגע הראשון שהמבט שלי נפגש בשלך, אתה פאקינג לא יוצא לי מהראש!״ הוא נעמד על רגליו ומתחיל להתהלך ברחבי הסלון, ״אתה.. כל כך מבלבל אותי וגורם לי ל..״ הוא נעצר, ״אבל אני לא עושה כלום..״
״אל תיתמם, אתה כן עושה משהו.״
״אני נשבע לך שלא עשיתי כלום. אתה פשוט.. כלומר, אני.. אני הייתי חייב למצוא אותך, לואי.״
״למה?״
״חלמתי עליך לפני כמה שנים.. לפני שנפגשנו בבר לראשונה. חשבתי שזה סתם אבל ידעתי שלא. כשראיתי אותך בבר הרגשתי את הלב שלי דופק בחוזקה וצמרמורת נעימה מלטפת את גופי.. צמרמורת שאני לא יכול לתאר לך. ואז כשהתנשקנו אז בדירה שלי.. אין לך מושג אפילו מה הרגשתי.. התאהבתי בך.״
״רגע, רגע. אתה זוכר את זה?״
״ברור שאני זוכר את זה.״ הארי מלטף את פניו של לואי, ומקרב אותן לשלו, ״אסור לנו.. אנחנו לא יכולים.״
״זאת לא המשמעות של להיות מלאך אפל? להסתכן?״
חיוך עלה על פניו של לואי.
הארי תופס את פניו של לואי, מערסל אותו בשתי ידיו וצולל אליו לנשיקה.
לואי מפשק את פיו ונותן ללשונו של הארי להסתבך עם לשונו.
לואי נשכב על גבו בספה והארי עליו.
לפתע הדלת נפתחת.
לואי פותח את עיניו ורואה שהארי לא שם.
״איך היה אצל אבא שלך?״ ליאם שואל.
לואי מחפש את הארי במבטו.
הוא מבין שהוא הלך.
״היה בסדר.״ הוא לא מרחיב ונשכב על הספה שוב.