Fly high angel -Larry stylinson-

-60-

לואי חוזר לבית ריק.
סול והארי במגרש המשחקים והוא מתהלך הלוך ושוב בביתו לאחר שסידר את כל הדברים שקנה במקומם.
הוא משפשף את עיניו ומעביר את ידו בשיערו.
הזמן לא עובר והוא מרגיש את העצבים מטפסים בגופו.
הוא יוצא מהבית, אין לו מושג לאן.
״כל מקום יהיה יותר טוב מפה.״ הוא אומר לעצמו בראש.
הוא יוצא מהבית לרחוב הרטוב מטיפות הגשם שיורדות עליו.

בערב ליאם וקליאו מגיעים לביתם של הארי ולואי.
סול כבר ישנה.
הם רואים את הארי חסר מנוחה עם מבט מודאג.
״הוא לא חזר הביתה אחרי הקניות?״
״הוא כן, אבל כנראה שהוא הלך.״
״ניסית להתקשר אליו?״ קליאו שואלת, ״ברור. הטלפון שלו מכובה.״
״ליאם, קרה משהו בזמן שהייתם בקניות?״
״לא. עשינו קניות כרגיל וחזרנו הביתה ישר אחרי.״
״עבר הרבה זמן, ליאם.״
״הוא בטוח בסדר. לואי יודע להסתדר.״
״אבל למה לו להיעלם ככה?״
״אני לא יודע. וזה לא היה נראה כאילו קרה לו משהו. הכל היה בסדר. אולי צץ לו משהו לאחר שהוא חזר הביתה.״
״מה יכול לצוץ לו?״
״באמת שאין לי מושג.״
לאחר כמה רגעים שבהם הם מדברים וחושבים לאן הוא יכל ללכת, הטלפון של ליאם מצלצל. מספר לא מזוהה.
״הלו?״ הוא עונה, ״ליאם, זה לואי.״
הארי נעמד במקומו. הקלה פשטה בליבו כששמע את קולו של לואי. אבל הרבה מחשבות רצות בראשו.
מחשבות כמו: איפה הוא, למה הוא הלך, למה הוא עד עכשיו לא חזר הביתה ולמה קולו נשמע שקט וצרוד מעט?
״לואי?! איפה אתה?״ הוא שם על רמקול,
״אני.. אני נכנסתי לכלא.״