-26-

189 21 4
                                    

כבר היום השני, ולואי וליאם עדיין הם בדרכם למערת הנבואה.
הם לא ישנים, או עוצרים.
לפתע ליאם שומע רישרוש של עצים מאחוריהם.
ליאם עוצר ואוחז בזרועו של לואי כדי לגרום לו גם לעצור והרישרוש הפסיק דקה אחרי.
ליאם מסתכל בעיניו של לואי והוא מהנהן הינהון קצר כדי לסמן שהבין.
הם ממשיכים ללכת עוד כמה מטרים עד שליאם עוצר ומסתובב בבת אחת.
ובאותה שנייה שהוא מסתובב הוא שולח את ידו קדימה וחונק את אותו הבן אדם שנמצא מאחוריהם.
הוא נחנק ומנסה להתנגד, וללואי לוקח כמה דקות עד שהוא קולט מי זה, ״ליאם, תעצור.״ הוא פוקד עליו.
הוא נופל על הרצפה בבת אחת ומשתעל כמה פעמים, ״מה. אתה. עושה. פה?!״ לואי שואל ומדגיש כל מילה בנפרד.
הוא לא עונה, ״שאלתי מה אתה עושה פה, דילן!״ הוא חוזר עם עצמו, ״אני במשימה.״ הוא אומר ולואי וליאם צוחקים, ״כשאתה במשימה, אתה לא אמור להגיד.״ ליאם אומר, ״אתה יודע למה אתה נשלחת למשימה הזאת?״ לואי שואל אבל הוא לא מחכה לתשובה.
הוא מעביר את מבטו לשל ליאם והם מסתכלים זה עם זה לכמה שניות, ״נשלחת למשימה כי אתה צעיר ותמים..״ ליאם עונה במקום לואי, ״לא היית צריך להסכים לזה.״ לואי אומר וליאם שוב שולח את ידו לכיוון גרונו וחונק אותו בעזרת כוחו.
״איך אתה יכול לבגוד במורה שלך, אה? בזה שלימד אותך כל מה שאתה יודע?!״ לואי שואל בצעקה.
דילן לא מגיב, רק משתנק ומשתעל, ״ליאם..״ לואי אומר בכדי לגרום לו להפסיק.
הוא ממשיך, ״ליאם.״ הוא אומר שוב והוא מפסיק לאחר שהוא עוצם את עיניו ונרגע.
עצימת עיניים גורמת ללואי וליאם להירגע.
אם הם לא עושים את זה, הם עלולים לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך.. כמו למוות.
״תחזור לנרזה, ותגיד לאבא שלי שהייתי רציני כשאמרתי שאף אחד לא יבוא איתי. זה נס שלא הרגנו אותך ונשארנו מאופקים.. מבין?!״ הוא אומר בצעקה ודילן מסתלק משם.
״אתה חושב שהוא יחזור?״ ליאם שואל והם ממשיכים ללכת, ״לא. הוא יודע שאם הוא יחזור אני אהרוג אותו.״
״אני מקווה שאתה צודק.״
הם ממשיכים ללכת ואז.. היא מופיעה להם מול העיניים, ״היי לואי וליאם.״ היא אומרת בקול רגוע.
לואי וליאם מסתכלים עליה בפליאה מכמה שהיא יפה.
שיערה הארוך והחום גולש על כתפיה,
עיניה בצבע כחול מלא חיים,
והיא לבושה בלבן.
היא משדרת שלווה ורוגע.. משהו שגורם ללואי וליאם להיות שלווים ולשכוח מכמה שהם ממהרים למצוא את הנבואה.
ליאם מתהפנט ממנה וממה שהיא מצליחה לשדר לו.
״מי את?״ ליאם בוחר לשאול ולשבור את השתיקה.
היא מחייכת חיוך מרגיע, ״אני קליאו.. אני באתי כדי להזהיר אתכם. אתם לא יכולים להשמיד את הנבואה.״
״אנחנו חייבים, קליאו. אחרת ישמידו אותנו.״ לואי ממהר להגיד, ״רגע, רגע.. מי זאת, לואי?״
״זאת קליאו הנביאה.״
״זאת שניבאה על הרס נרזה בנבואה שאנחנו מחפשים?״ הוא שואל את לואי באוזן, ״לא מדובר על ההרס של נרזה,״ קליאו ממהרת להגיד, ״אתם חייבים לתת להארי למצוא את הנבואה ולהגשים אותה.״
״את אמרת לנור שכשהנבואה תתגשם לא יהיו מלאכי אופל בעולם הזה.״
״היא פשוט הבינה לא נכון.. אני-״
״קליאו, אנחנו לא יכולים לחכות עד שימצאו את הנבואה ואז יקרה מה שיקרה. כולם אמרו לי מה יקרה ברגע שהנבואה תתגשם: לא יהיו מלאכי אופל.״
״אתה לא מבין, לואי.. מלאכי האופל לא יכחדו או יושמדו הם פשוט-״
לואי עוצר אותה בעזרת ידו, ״קליאו, אין לנו שום כוונה לפגוע בך, באמת. אבל אנחנו צריכים להמשיך. ואת לא תוכלי לעצור אותנו.״
״אני מציעה לך לחשוב עוד פעם לפני שאתם ממשיכים כי מפה, לא תהיה דרך חזרה. להתראות.״ היא נוקשת באצבעותיה והיא נעלמת.
ליאם נשאר במקומו למשך כמה דקות, ״להתאהב במלאכית אופל, אה?״ לואי אומר עם חיוך, ״קדימה, בוא. אנחנו צריכים להמשיך.״

Fly high angel -Larry stylinson-Where stories live. Discover now