Fly high angel -Larry stylinson-

-35-

הארי נכנס הביתה בסערה.
הוא טורק את הדלת, ״מה קרה?״ לואי שואל, ״סאני מתה.. ליאם הרג אותה. ידעת את זה?״
לואי מוריד את מבטו, ״אני מצטער..״
״אתה ידעת.״
״אני כעסתי עליך.״
״אז הרגת אותה?!״ הוא שואל בצעקה,
״היא גם ככה הייתה מתה מתישהו.״
״תפסיק להתנהג באדישות כזאת כלפיי וכלפי מה שאני אומר לך.״
״אני לא אדיש, אני מציאותי.״
״אתה מתנהג ככה כי אתה מקנא.״ לואי מגחך, ״במה אני מקנא?״
״בזה שאני והיא היינו ביחד שבוע. בזמן שאני ואתה לא דיברנו.״ הארי אומר ולואי לא מאחר לצחוק, ״באמת נראה לך שאני מקנא בגלל זה? אני הרי יודע שעשית את זה מתוך כעס ושזה לא היה רציני.״
״האמת שזה נכון.. לא היה בינינו שום דבר רציני..
רק סטוץ.״ הוא מסתכל היישר לתוך עיניו של לואי, מבט חודר ומתגרה, ״סטוץ? כבר היה עדיף שהיית אומר לי שהייתם בזוגיות רצינית ולא רק הזדיינתם!״ הוא צועק, ״מה קרה, לואי? עצבני?״ הוא שואל עם חיוך, ״לא.. אני לא עצבני.״ הוא עוצם את עיניו במטרה להירגע וכדי לא לצאת משליטה, ״אני יודע שזה מעצבן אותך לשמוע שהז-״
״אל תגיד את זה.״ הוא קוטע אותו, ״לא להגיד מה? ששכ-״
״אני לא צוחק, אל תגיד את זה!״
״למה לא? כי אתה מקנא?״
״לא, אני לא מקנא.״
״כן, אתה כן. אתה אוהב אותי ובגלל זה אתה מקנא לי.״
״אני לא מקנא! הבחורה הזאת הייתה צריכה למות, אוקיי? ולי אין קשר לזה.״
״מה זאת אומרת הייתה צריכה למות?״
״זאת אומרת שזה הגורל שלה.״
״אה, פתאום אתה מאמין בגורל?״
״אני מאמין בגורל של אחרים. הם לא יכולים לשלוט במה שקורה להם.״
״ואתה כן יכול לשלוט בחיים שלך?״
״כן.״
״בכל. פרט. בחיים. שלך?״ הוא שואל ומדגיש, ״כן.״
״כשהתאהבת בי לא שלטת בזה. הדבר האחרון שהיית צריך בחיים שלך זה להתאהב במלאך טהור, לא? למה לא הצלחת לשלוט בזה, אה?״
״ובכן.. אני יכול לשלוט בזה עכשיו.״
״מה זה אומר? תסביר.״
״זה אומר שאם אני רוצה, אני יכול לכבות את הרגשות שיש לי אליך בקלות. לנתק כל סוג של רגש שיש לי אליך.״ הארי מגחך, ״אתה לא יכול לעשות את זה. אתה צריך אותי בחיים שלך כמו שאני צריך אותך.״
״נכון, אבל אני כן יכול לעשות את זה כדי להוכיח לך.״
״אתה באמת מסוגל לעשות את זה רק כדי להוכיח לי?״
״כן! כי אתה פאקינג מחרפן אותי!״
״אני מחרפן אותך?! אתה זה שהרג את החברה הכי טובה שלי!״
״החברה הכי טובה שלך או את הסטוץ הכי טוב שלך?!״ הוא יורק בזעם, ״גם וגם.״ הוא מוסיף חיוך, ״אתה עושה את זה בכוונה, נכון?״
״עושה מה?״ הארי מיתמם, ״את כל זה. את הסצנות קנאה האלה.״
״אז אתה מודה שאתה מקנא.״
״למה כל כך חשוב לך לדעת שאני מקנא?״
״כי אתה לא אומר לי שאתה אוהב אותי! וכשאתה מקנא, אני יודע שזה מהאהבה שלך אליי.״
״אבל אתה יודע שאני כן. אז למה להקשות עליי?״
״אני מקשה עליך?״
״כן, מאוד. כי אתה יודע מי אני, ידעת למה אתה נכנס כשבחרת להתאהב במלאך אופל.״
״באמת נראה לך שבחרתי להתאהב בך?״
״זאת לא הייתה הכוונה שלי. התכוונתי לזה שידעת למה אתה נכנס ולאיזה סוג של זוגיות.. אבל אני לא יכול להביע רגשות.״
״אז אתה לא תגיד לי אף פעם שאתה אוהב אותי?״
״אני.. אני לא יודע. אולי כן.״
״אולי?״
״הארי, אני באמת לא יודע.״
״מה זה לא יודע? אתה חושב שאי פעם תגיד לי ׳אני אוהב אותך׳? כן, או לא.״
״אני לא מבין.. הזוגיות שלנו מתבססת על 3 מילים?
3 מילים שכן יש להם משמעות עבורך, אבל עבורי, הן סתם עוד 3 מילים. אנחנו הרבה יותר מזה, ואתה יודע את זה.״
״בשבילך אלו סתם עוד 3 מילים.. אבל עבורי זה הרבה מעבר. זה אנחנו והרגשות שלנו אחד כלפי השני..״
הוא מוריד את מבטו משל לואי, ״אולי כדאי שאני אחזור לדירה שלי עכשיו.״
״אוקיי.״ לואי לא מתנגד או אומר לו להישאר.
הוא יודע שהמרחק קצת יעזור להם.
הארי הולך ומשאיר את לואי לבדו.