Fly high angel -Larry stylinson-

-64-

״לאן הלכת?״ הארי שואל ברגע שלואי נכנס הביתה.
השעה היא מאוחרת וסול ערה.
״למה היא ערה?״
״היא התעוררה לאחר שיצאת. מה קרה?״
סול קמה ממקומה ללואי כדי לחבק אותו.
הוא מרים אותה והיא לוחשת לו באוזן, ״אני שמחה שסוף סוף חזרת.״
״את.. את זוכרת? את יודעת?״
״כן. אני יכולה גם לגרום לאבא הארי לזכור.״
״הלכתי לקליאו, היא אמרה שהיא תעשה את זה.״
״אני גם יכולה.״
״את רוצה לעזור לי ולעשות את זה?״
״אתה בטוח שאתה רוצה?״
״כן. אני ארגיש שאני מתחרפן אם אני אזכור והוא לא,״
היא מהנהנת, ״הוא יודע בכלל שהוא איבד את הכוחות שלו?״
״לא, הוא לא יודע.״
״קדימה, תחזירי לו את הזיכרון של הכמה ימים האלה. הוא גם אמור לזכור אותם. אגב, יש לך מושג למה הוא שכח?״ היא עונה שלא וגם שליאם לא יזכור ובטח קליאו תטפל בזה, ״קדימה, תעשי מה שאת צריכה לעשות.״
הוא מוריד אותה לרצפה.
היא אוחזת בידו של הארי ומובילה אותו לשכב על הספה.
״מה קורה סול?״
״תעצום עיניים.״ היא אומרת במקום לענות על שאלתו.
הוא מקשיב לה ועוצם את עיניו.
היא מניחה את ידיה מעל ראשו, לא נוגעת בו, רק באוויר.
הוא נרדם לאחר כמה דקות קצרות, ״כשהוא יתעורר הוא יזכור הכל.״
״תודה קטנטונת.״ היא מחייכת, ״אני יכולה עכשיו לישון איתך במיטה הגדולה?״
לואי צוחק, ״ומה יהיה עם אבא הארי?״
היא מושכת בכתפיה באדישות, ״הוא ישן פה על הספה.״
הוא שוב צוחק, ״בואי.״ הוא מרים אותה על כתפיו והם עולים לחדרו.