Fly high angel -Larry stylinson-

-42-

הארי מתעורר עם כאב ראש.
הוא שומע צחקוקים מהמטבח והולך לשם.
סול ולואי עוברים להסתכל על הארי.
הוא לא יודע מי זאת, הוא לא זוכר שהוא זה שיצר את הילדה הזאת שיושבת מולו.
סול קמה ממקומה ומחבקת את הארי.
הוא לא מבין מה קורה, ״הארי, תכיר את סול, הבת שלך. שלנו.״
הארי בהלם, לא יודע איך להגיב.
״אתה התעלפת..״ סול אומרת, ״למה אני לא זוכר?״
סול מחייכת, ״יש לי כוחות ריפוי, בדיוק כמו שלך יש.
אני עדיין קטנה ולא יודעת לשלוט ב100 אחוז בכוחות שלי, בגלל זה אתה לא זוכר.״
״אני זוכר שהרגשתי רע.״
״אתה כמעט נעלמת.״
״אני לא זוכר את זה.״ סול שוב מחבקת אותו.
לואי נזכר שהארי לא זוכר את זה שהוא אמר לו שהוא אוהב אותו.. הוא סוף סוף אמר את זה, אבל הוא לא יזכור את זה.
״איך אתה מרגיש עכשיו?״
״יותר טוב ממה שהייתי.״ הוא מחייך.
״אמא שלך שמרה על הנשמה שלי עד שהגעתי הנה..״
״כ-כן?״ היא מהנהנת, ״היא מוסרת שהיא אוהבת אותך.״
דמעה יורדת על פניו.
״אז את יודעת מי אנחנו ומה את בשבילנו.״
״אתם ההורים שלי, אלה שיצרו אותי.״
לואי קם ממקומו ומחבק את הארי ביד אחת שלו ונעמד לידו.
הארי ממשיך להסתכל על סול מבלי להוריד את עיניו ממנה.
רק לאחר כמה רגעים הוא שם לב שהוא בוהה בה, ״אני מתנצל אני פשוט נורא בהלם מכל מה שקרה.״
היא מחייכת ומחבקת את שניהם ביחד, את האבות שלה.