Fly high angel -Larry stylinson-

-50-

״לואי, אני צריכה להיעלם לכמה ימים. איך אני עושה את זה מבלי שליאם ידאג או ישאל שאלות.״
״להיעלם? לאן?״
״אני לא יכולה להגיד גם לך.. פשוט יש לי תחושה.״
״איזו תחושה?״
״זה לא משנה. אני פשוט צריכה לדעת.״
״אני לא חושב שיש סיכוי כזה. את יכולה לא להיות יומיים במקסימום, אבל אחרי זה הוא יתחיל להתגעגע ולחשוד.״
״אוקיי..״
״את רוצה להגיד לי במה מדובר?״
״לא.״ היא אומרת ועולה לחדר למעלה, איפה שליאם נמצא.
לואי עולה גם כן.
הוא מביט בהארי ישן לפני שנכנס לישון במיטה לצידו.
ממש כמו מלאך, לואי אומר לעצמן בראש.
הארי מתמתח וזז מעט.
הוא מתיישב ומשפשף את עיניו, ״לואי? איפה היית?״
״הלכתי לסיבוב עם ליאם.״
״התעוררתי כשהלכת.״
״אז למה לא באת איתי?״
״כי הייתי עייף.״ לואי מחייך ומחליק את עצמו לצידו של הארי, ״איך ישנת עד עכשיו?״
״חלמתי עליה, על סול.״
״מה היה בחלום?״
״היא הייתה כלואה.״
ואז עיניו של לואי נהפכות ללבנות, נדמה שהן התגלגלו לאחור, ״לואי?״ הארי אומר בחשש, ״ששש..״ הוא משתיק אותו.
״לואי..״ הוא שומע את קולו של אביו, הוא מעביר לו מסר בטלפתיה, ״לואי, אתה באמת חשבת שאני אשאיר אותה שם? ועוד בלי השגחה שלי? זה המקום הכי צפוי בעולם. תפסיק להילחם בי. אני אחזיר לך אותה בעוד יומיים.״
הוא עוצם את עיניו, חוזר לעצמו.
״מה זה היה עכשיו?״ הארי שואל.
במקום לענות לואי מניח את ראשו על הכרית וקובר את פרצופו בשתי ידיו.
הוא מתיישב בחזרה אבל פרצופו עדיין קבור בידיו.
״לואי..״ הארי מניח את ידו על כתפו של לואי והוא קופץ במקומו ומעיף את ידו ממנו, ״סליחה.. אני מצטער. אני.. פשוט צריך ללכת.״
״ללכת לאן? רק חזרת.״
״אני חייב לנשום אוויר.״
״לואי!״ הארי צועק והוא נעצר בבת אחת, ״דבר. איתי.״ הוא מדגיש כל מילה בנפרד, ״משהו מפריע לך? שתף אותי. ויתרתי לך כשהלכת עם ליאם לחפש את סול מבלי להודיע לי.״
לואי נאנח, ״איך אתה יודע?״
״אני לא סתום!״
״אני יודע שלא, לא אמרתי את זה. אם היית בא, היו הורגים אותך.״
״דבר איתי.״ הוא מבקש שוב.
״זה היה אב-״ הוא נעצר, ״סמאל,״ הארי מהנהן, ״זהו. הוא פשוט העביר לי מסר בטלפתיה.״
״מה הוא אמר?״
״שום דבר מיוחד.״
״לואי..״
״שהייתי טיפש שחשבתי שאני יודע איפה היא נמצאת, אוקיי? זה מה שהוא אמר. שהוא יחזיר לי אותה עוד יומיים.״
״לנו,״ הוא מתקן, ״הוא יחזיר אותה לנו.״ הוא מדגיש,
״מצטער,״
הארי לא אומר שום דבר נוסף ומניח את ראשו בחזרה לכרית עם גבו ללואי, ״אמרתי שאני מצטער.״
״שמעתי. לילה טוב.״
״בבקשה אל תלך לישון ככה.״ לואי רוכן מעליו ומפזר נשיקות בלחי שלו.
הארי מסובב את פרצופו לשל לואי ושפתיהם נפגשות.
״למה אתה איתי, הארי?״ לואי מפסיק את הנשיקה.
הם מביטים זה לזה בעיניים, ״מה זאת אומרת?״
״אני משקר לך, צועק עליך, לא משתף אותך.. מה הסיבה שאתה איתי? למה אתה מאמלל את עצמך איתי?״
״אני לא אומלל איתך, לואי. להפך, אני הכי מאושר שהייתי אי פעם. ולשאלה של מהי הסיבה שאני איתך, זה כי אני אוהב אותך.״
לואי מלטף את פניו ומנשק אותו שוב.