Fly high angel -Larry stylinson-

-65-

הארי קם בבוקר לריחות של פנקייקים.
הוא קם בידיעה שלואי בבית והוא כל כך שמח.
״בוקר טוב לשני האנשים שאני הכי אוהב בעולם.״ הוא נושק לסול על הלחי וללואי נשיקה קצרה בשפתיים, ״איך ישנת?״
״ישנתי.. בסדר. יחסית למישהו שישן על הספה.״ סול ולואי צוחקים, ״אוקיי, עכשיו תסבירו לי שניכם מה קורה פה ומה הלך אתמול בלילה.״
״הזמן כאילו נמחק.. היום שבו סול הרגה את סמאל, זה היום שבו היא הגשימה את הנבואה. אבל הכל נמחק וכאילו חוזר על עצמו. סמאל חזר לחיים אבל בתור בן אנוש, אתה לא באמת נישקת את.. אתה יודע ואני לא באמת הרגתי ונכנסתי לכלא. אה, וגם אין לנו כוחות. אנחנו עדיין בני אלמוות..״
״פאק.. מה?״
״כן, גם אני הגבתי ככה. ותחשוב שלי זה קרה בזמן שהייתי בתא המעצר ורגע אחרי זה, הייתי לידך במיטה.״
״פאק..״ הוא שוב מסנן בשקט, ״אני כל כך שמח שאתה כאן עכשיו,״ הוא תופס בצוואר ומקרב את ראשו, ״ואני מצטער..״
״אני יודע, זה בסדר.״ לואי מבטל את דבריו ומצמיד את שפתיו לשל הארי בנשיקה מלאה ברגש ועמוסת תשוקה.
הם נזכרים שסול נמצאת ומפסיקים.
שאר היום עובר להם בשקט וברוגע..
אין מלאכים טהורים ולא מלאכי אופל.
בצהריים קליאו וליאם, נייל ונור מגיעים להארי ולואי.
״אפשר שסול תישן אצלנו היום?״ ליאם שואל בנחמדות, ״אנחנו פשוט רוצים שיהיה לכם את הזמן שלכם לעצמכם. חוץ מזה, היא נורא תהנה אצלנו.״
״אפשר?!״ היא שואלת בהתרגשות ובעיניים נוצצות, ״כמובן שאפשר.״
״רק תשתדלו לא לאבד אותה כמו בפעם הקודמת.״ לואי מוסיף בצחוק והם צוחקים, ״לא נאבד אותה.״
״אני יודע שלא. אני סו-״ הוא נעצר, ״אנחנו סומכים עליכם בעיניים עצומות.״ הוא מתקן ומבריש את שפתיו של הארי בנשיקה מהירה.
הוא מסתכל בתוך עיניו הירוקות של הארי ואושר נשקף בהן..
הוא מרגיש את אותו הדבר- אושר.