My Woman-האישה שלי

אדל

~לאחר כמה ימים~
קמתי מהמיטה הייתי עדיין עייפה ומלאת עצבים בכל הגוף, כל הימים האלה המוזר הזה לא שיחרר לי מהוריד בא כל יום לחנות ויצא אחרי שהוא עיצהן אותי עד הסוף ועוד יצא בלי כלום חתיכת זבל.
התלבשתי בג'ינס כחול והחולצה של העבודה לקחתי תיק שמתי כל מיני דברים חשובים בפנים ויצאתי לכיוון החנות.

הגעתי לחנות החתמתי כרטיס עובד והתחלתי לעבוד, אחרי שעתיים נכנס המוזר הזה ושאלתי את אחד העובדים שהיה איתי "תגיד אתה יודע מי זה?" הוא אמר לי "תגידי מה את חיה בעולם הזה בכלל?" אמרתי "מה?" הוא אמר "זה לוקה סמית, הבן של כריסטיאן סמית ראש המאפיה בכל יבשת אמריקה הצפונית , אבא שלו שולט בכל האזורים פה" אמרתי "ומה הוא עושה פה בדיוק?" הוא אמר "לא יודע אבל מה שאני יודע זה שהוא קורא לך" הסתובבתי וראיתי אותו קורא לי נאנחתי והמשכתי בשלי הגיע אליי אחד השומרים או חיילים או מה שזה לא יהיה אצלו ואמר "הבוס קורא לך" אמרתי "הבוס יכול להמשיך לקרוא עד מחר אני לא באה" הוא היה די בהלם וחזר ללוקה הוא אמר לו את זה ולוקה הסתכל עליי בעצבים החייל הזה חזר ואמר "הוא מצווה עלייך שתבואי " התחלתי לצחוק ואמרתי "שיקח זונה אחרת אני לא באה" לוקה בעצמו בא אליי ואמר "את יכולה לבוא לעזור לי כבר" אמרתי "לא בכבוד שלי לעזור לך" הוא אמר "אין בעיה אדל אין בעיה" הוא סרק אותי נשך את השפתיים הנהן בראשו והלך עזב הכל ויצא מהחנות.

אחרי משמרת מעייפת מאוד יצאתי מהעבודה והתקדמתי הביתה כל הדרך ליוותה אותי מכונית שכבר זיהיתי אותה מכל השבוע הזה כי זה היה לוקה הוא פתח את החלון ואמר לי "תעלי לאוטו" אמרתי "לא רוצה לוקה תשחרר ממני" הגעתי הביתה פתחתי את הדלת ולא ראיתי אף אחד בבית ההורים שלי השאירו לי פתק על המקרר "היי יפה שלנו, אנחנו הלכנו ליומיים בבית מלון בגלל היום נישואים שלנו אז יש לך את הבית ליומיים תהני בובה קטנה" נאנחתי ולוקה אמר "איפה ההורים?" נבהלתי ואמרתי "לוקה מה אתה עושה פה צא כבר לא רוצה אותך פה תצא לי מהחיים" הוא התקרב אליי ואמר "אני לא יכול לשחרר ממך את לא הבנת את זה? אני מרגיש אלייך משיכה לא נורמלית מה שאף פעם לא היה לי אף פעם אני רוצה אותך, לא רוצה שתיהיי לבד אני רוצה להיות לידך" אמרתי "דיי כבר לא רוצה לשמוע את זה אלה סתם שטויות אני לא אוהבת אותך לא יאהב ולא אפילו ימשך אלייך אתה שום דבר בשבילי, לא רוצה אותך פה ולא רוצה אותך בחיים שלי אתה מבין? תצא כבר" הוא הסתכל עליי במבט חסר רגש אדיש ומרוחק הוא היה יפה תואר אין מה להגיד אבל האופי שלו מגעיל אותי הוא חושב שהשמש זורחת לו מהתחת והיא לא אז שיתרחק ממני כבר אלוקים מה נפך עליי הוא אמר "נפלתי על חוצפנית" אמרתי "שא בתוצאות או שסע לי מהעיניים " הוא תפס לי א הגרון והתחיל ללחוץ ככה שהאוויר שלי לאט לאט הלך הוא הצמיד אותי לקיר ואמר "לא יודע מי את חושבת שאת אבל את כלום ושום דבר לידי יש לך אומץ לדבר אליי ככה? את יודעת במילה שלי מורידים את ההורים שלך שבמקרה מתארחים אצלי במלון אז כדאי שתשקלי מילים אדל למה את מתחילה לעלות לי על העצבים מבינה מה אני אומר לך?" שתקתי לא אמרתי כלום רק הבטתי בעיניו והם היו מלאות זעם אבל העצבים שלי בשיא היו בעטתי לו באזור הרגיש והוא התקפל אמרתי לו "אתה חי בסרט שאתה יכול לאיים עליי אז מה אם אבא שלך עבריין וראש מאפייה זה מעניין לי את התחת אני לא רוצה איתך שום קשר אתה מבין מה אני אומרת לך? אז לוקה צא לי מהבית ומהחיים הם היו יותר טובים בלעדייך אתה נכנס והרסת לי אותם אני שונאת אותך אתה מבין מה אני אומרת לך? אני שונאת אותך!" הוא קם ואמר "את לא היחידה ששונאת אותי תינוקת, באתי אלייך בטוב ולא הבנת אולי תתחילי להבין רק ברע" לקחתי את היד שלו והתחלתי ללכת איתו לכיוון הדלת פתחתי את הדלת הוצאתי אותו החוצה ואמרתי "שלא תעז לחזור לפה אני לא צוחקת איתך פעם הבאה אתה תיהיה מסכן" הוא צחק סגרתי את הדלת נעלתי אותה וגם את כל החלונות בבית שלא יפתיע אותי החמוד הזה ישבתי על הספה וחשבתי למה אני בדיוק מה הבעיה בי שכל ההזויים נופלים עליי כמו גשם משמיים.