My Woman-האישה שלי

ליה

כשהגענו הביתה ישר עליתי לחדר הלבשתי על עצמי פיג׳מה ופתחתי את המחשב.
התחלתי לעבוד ולשלוח אימיילים לאנשים חשובים כדי לדעת שבמלחמה הזאת יש רק מנצח אחד וזאת אני.
הדלת של החדר נפתחה וראיתי את דניאל עומד מולי עם מגש של אוכל הסתכלתי עליו בבלבול הוא נאנח ואמר לי ״את צריכה לאכול, את כבר ארבע שעות בחדר ואני בטוח שאת רעבה״ פערתי את עיניי אני כבר 4 שעות בחדר עובדת איך שהזמן עובר מהר.
הנהנתי לקחתי ממנו את המגש ואמרתי לו ״תודה דני״ באתי להוריד את המשקפי ראייה שלי ממני הוא עצר אותי ואמר ״אל תורידי זה מוסיף ליופי שלך״ חייכתי אליו חיוך מוסמק הוא צחק נישק אותי ואני התחלתי לאכול.

אחרי כמה דקות של שקט ששומעים בו אך ורק את הלעיסות שלי דניאל אמר ״את הולכת להילחם בו?״ הסתכלתי עליו לא מבינה איפה השאלה פה ״ברור שאני אלחם בו. הוא חושב שאני יכולה לשבת פה ולתת לו לקחת ממני את כל מה שאמא שלי הורישה לי ולאחותי רק בגלל שהוא לא אוהב אותי? איפה הדבר הזה שנקרא שותפות? למרות שהוא הרג את אמא שלי אני לא התחלתי את המלחמה הזאת הוא זה שהתחיל אותה ואני לא הולכת להפסיד בה״ סיימתי לדבר ודניאל רק הנהן בהבנה סיימתי לאכול הוא לקח ממני את המגש ואמר ״תעלי לגג אני אביא לנו כוסות יין״ הסתכלתי עליו לא מבינה ואמרתי ״לנו?״ הוא חייך ואמר ״נראה לך שאני אתן לך להילחם בו לבד? אל תשכחי כל עוד אני חי אני תמיד אהיה פה בשבילך ואלחם לצידך גם אם כל העולם יהיה נגדך אני אשים אותך מאחורי ואני אעמוד מול כל העולם״ נמסתי מהמילים שלו ופשוט קפצתי עליו בנשיקה, הוא עזב את המגש והרים אותי. התנתקתי ממנו כשנגמר לי האוויר ואמרתי ״אני אוהבת אותך״ הוא חייך ואמר ״אני אוהב אותך יותר מידי מפלצת שלי״ ונשך לי את הלחי בצורה מאוד כואבת שפשוט הורדתי לו מכות על החזה שאני בטוחה שלא הזיזו לו הוא שיחרר ממני, צחק וירד למטה עם המגש אחרי שהוא הוריד אותי ממנו.

לקחתי את המחשב, המסמכים ועליתי לגג.
ברגע שפתחתי את הדלת הכתה בי רוח קרירה שהעבירה לי צמרמורת בגוף רעדתי בקטנה והתחלתי ללכת למקום שלי ששמור רק לי בסוף הגג הדלקתי את האח שיש לנו שם כדי שיהיה קצת חמים. התיישבתי על הספה לקחתי את השמיכה שמתי אותה עליי ופתחתי את המחשב.

אחרי כמה דקות דניאל עלה עם בקבוק יין ושתי כוסות הוא התקרב אליי ואמר ״קר לך?״ הנהנתי הוא הניח את הבקבוק והכוסות על השולחן וירד עוד פעם לא הבנתי למה פשוט המשכתי לעבוד. הוא חזר על פוטר שלו ואמר לי ״תלבשי את זה״ זרק את זה לכיוון שלי לבשתי את הפוטר והיה לזה את הריח שלו הסנפתי אותו בשקט כדי שלא ישים לב אבל הוא שם לב חייך ואמר ״את אובססיבית אליי אישתי?״ התנתקתי מהפוטר מובכת ואמרתי ״אתה זה שאובססיבי ואני לא אשתך״ הוא התעצבן ואמר ״את אשתי בין אם תרצי ובין אם לא״ גלגלתי עיניים הוא הסתכל עליי והרים גבה שמתי לב לזה ובלעתי רוק בכבדות הבנתי מה הולך לבוא הוא התקרב אליי ואמר ״את בטוח מגלגלת לי עיניים?״ הנדתי את הראש במהירות הוא התעלם ממני והתחיל לנשק את הצוואר שלי וישר כל היצרים הרעים שבי התעוררו נאנחתי בקול הוא נהם בחייתיות ואמר ״אני צריך אותך עכשיו״ הוא הפשיט אותי יותר נכון קרע לי את הבגדים השכיב אותי על הגב ופתאום כל הגוף שלי התחיל להזיע רק מהמגע שלו אני התחלתי להיאנח בקול והוא ירד לכיוון דרומה וירד לי אני לא הפסקתי להיאנח ולגנוח ״דניאל...״ ״אני לא יכולה״ ״אני צריכה אותך״ ברגע שאמרתי את זה הוא גהר מעליי ואמר ״מה אמרת?״ הסתכלתי לו בעיניים הם הפכו להיות כהים ואמרתי ״אני צריכה אותך... תיכנס אליי״ הוא נהם התרומם ממני והוריד את הבגדים שלו מהר משך אותי אליו מהרגליים ונדחק לתוכי בחוזקה אני גנחתי בקול ״דני״ הוא התחיל לזוז במהירות ובחוזקה לא נתן לי זמן לנשום מהר מאוד התחלתי להתכווץ עליו וגמרתי הוא לא נתן לי זמן אפילו לחזור לעצמי והמשיך להידחק הוא פשוט דפק אותי חזק בלי לעצור דחפתי אותו ממני ככה שהוא ישב הוא הסתכל עליי במבט מבולבל אני התיישבתי עליו והכנסתי אותו לתוכי והתחלתי לנוע הוא שם עליי את הידיים והתחיל להזיז אותי עליו הוא גנח בקול ואמר ״את פשוט אלה״ נצמדתי אליו והתחלתי לנשק את צווארו ולסמן אותו הוא גנח בקול גבוה וגמר.

נישקתי אותו נשיקה עמוקה ואמרתי לו ״דניאל מה קרה?״ הוא הסתכל עליי ואמר ״אני חייב אותך אני פשוט לא יכול״ אמרתי לו ״אבל אני כאן , אני לא הולכת לאף מקום דני״ הוא הרים אותי ממנו התחיל להתלבש ואמר ״את לא תמיד היית פה״ הסתכלתי עליו בכעס ואמרתי ״בגללך אני לא הייתי פה אל תאשים אותי״ הוא הסתכל עליי וראיתי במבט שלו משהו אחד. ראיתי אכזריות.
הוא התקרב אליי בקשיחות ואמר בטון נמוך ״ כמה פעמים הסברתי לך שהייתי חייב לא עשיתי את זה מרצון״ אמרתי ״זה לא משנה את המצב שרצחת את אמא שלי ״ הוא אמר ״לא רצחתי אותה״ אני צחקתי לא האמנתי לזה ואמרתי ״נראה לי אתה מתכחש אבל הגיע הזמן שתבין שאתה רצחת אותה״ הוא אמר ״אמא שלך עשתה הרבה שטויות שתגיד תודה שאני הגעתי אליה ולא אבא שלי״ הסתכלתי עליו בשוק לא הבנתי איך לעזאזל הוא אמר את זה ואמרתי לו ״זה לא משנה מי היה מגיע מבחינתי אתה דומה לאבא שלך באכזריות שלו דניאל אתה לא קיימת ופשוט רצחת״ הוא הסתכל עליי בעיניים גדולות ואני יודעת למה אני השוואתי אותו לבוב זאת הקללה הכי גדולה שאמרתי לו או שמישהו יכול להגיד לו פגעתי בו וידעתי את זה.
דניאל הסתובב והלך ופשוט ידעתי, ידעתי שהוא לא ישכח לי את זה כל כך מהר.
שלחתי מהר הודעה לאדל שתבוא לגג עוד 10 דקות.
אחרי 10 דקות היא עלתה ואמרה ״מה קרה?״ פחדתי להתחיל לבכות אז פשוט שתקתי שמענו תריקת דלת חזקה הסתכלנו מהגג וראינו את דניאל עולה על הרכב שלו ונוסע במהירות היא נאנחה ואמרה ״עכשיו הכל מובן..״ הסתכלתי עליה ואמרתי ״אדל .. קראתי לדניאל בוב ואמרתי לו שהוא דומה לו בהתנהגות ״ היא פתחה את העיניים שלה ואמרה ״איך את יכלת להשוות בכלל!?״ התחלתי לדמוע ואמרתי ״זה יצא בלי כוונה״ היא הנידה בראשה ואמרה ״ספרי לי איך הכל התחיל״  .