My Good Half

פרק 1

****דניאל****
רקדתי כמו משוגעת, כאילו אין מחר.
השתוללתי, שרתי,  צחקתי-ניסיתי לחיות את החיים הטובים. עד כמה שניתן. הדחקתי הכל, ניסיתי לשכוח. לא להרגיש,כמו תמיד. אז התנתקתי מהכל ופשוט נהנתי. היו פה הרבה בחורים מושכים שבחנו אותי וניסו לפלרטט איתי. אבל אני סיימתי,אני לא רוצה שום קשר עם גברים כרגע. הלכתי לבר להזמין לי לשתות, התחשק לי להשתכר. הזמנתי וויסקי כפול נקי ושתיתי אותו בלגימה.
״ואו,מותק. אני רואה שיש לי עסק עם שתיינית מקצועית. אני יכול להזמין אותך לעוד אחד כזה?", הבחור שישב לידי שלח אלי חיוך מסוכן. עם הניסיון שלי למדתי לזהות גברים מסוכנים שרגילים לקחת את מה שהם רוצים ואז ללכת, והוא ללא כל ספק היה אחד כזה. השיער השחור שלו היה מלא וכיסה לו את העיניים כשהוא הסתכל עלי מלמעלה, זיפים מילאו את הלסת הגברית שלו וביחד עם שפתיים מלאות ועיניים שחורות עמוקות הוא היה נראה גברי ועוצמתי.
הקול העמוק שלו גרם לשיער שעל עורפי לסמור. הסתכלתי עליו בעודו בוחן את גופי מכף רגל ועד ראש, וכשהוא הגיע לעיניים שלי ראיתי שהוא אוהב את מה שהוא רואה. ואיך אפשר שלא? , אני 175 סנטימטרים של שדיים, תחת וקימורים. והרגליים שלי ארוכות מאוד. אבל חוץ מזה, שמתי לב שגברים נמשכים דווקא לפנים שלי יותר-לעיניים האפורות והגדולות שלי, לשפתיים המלאות והמשורטטות ועצמות הלחיים הבולטות שלי. וכמובן, אי אפשר לשכוח את השיער הארוך והשחור שלי שמשווה לי מראה של אלה יווניה.
אחרי כל מה שעברתי בחיים, אני לא יודעת אם המראה שלי הוא ברכה או קללה.
"לא אתה לא יכול. אני יכולה לקנות לעצמי.",
הסתכלתי עליו, והתכוונתי להסתובב לברמן, ולהזמין לי עוד שוט, אבל שמעתי אותו נושף ואומר,
"קשוחה.. רק רציתי להיות נחמד לפני שאני לוקח אותך לדירה שלי, מפשיט אותך מהפיסת בד הקטנה הזאת שאת מעזה לקרוא לה שמלה ומזיין אותך כל הלילה.",
הוא הסתכל לי בתוך העניים במבט חודר, ולמרות שהמילים שאמר כרגע היו אמורות להגעיל אותי, מצאתי את עצמי להוטה ומשתוקקת שייגע בי.
וזה מה שהפחיד אותי, הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו, זה את הגבר הזה שישתלט על החיים שלי ואז ייעלם. ולכן, אמרתי לו,
"גם אם תיהיה הגבר האחרון עלי האדמות, אני לא אגע בך, ובטח לא אשכב איתך.",
שלחתי לו מבט מלא בוז, והתכוונתי ללכת מבלי להזמין משקה. הוא תפס אותי ביד והצמיד אותי אליו. צמרמורות עברו בגופי והשיערות שבגופי סמרו, החזה שלו התחכך בחזה שלי, והפטמות שלי התקשחו.
הוא העביר את היד שלו על גבי והניח אותה על הגבול בין גבי התחתון לישבן שלי. הוא החזיק אותי ואמר, "יכול להיות שהייתי ישיר מידי, אבל כזה אני. אני לא אמלא אותך בשטויות ושקרים. אני רוצה אותך ואני תמיד משיג את מה שאני רוצה. ותאמיני לי שזה יעשה לך טוב. את תרצי שאני ירצה אותך.",
הוא ליטף לי את הישבן ונהם באוזני. הרגשתי שבוייה בין השכל לבין הרצון העז שלי להיכנע לו. וכשהרגשתי את הזקפה שלו מתחפרת בבטן שלי, השכל שלי חזר לפעולה, וסטרתי לו בכל הכוח,
"שלא תעז לגעת בי שוב פעם, סוטה. אני לא מכירה אותך ולא רוצה להכיר. אם עוד פעם אחת תתקרב אליי אני אתלונן עליך, שמוק." ,הוא עזב אותי וצחק,
"חכי, את ועוד איך תרצי להכיר אותי. אני יעזוב אותך כרגע, אבל אני מודיע לך חגיגית,מותק שלי, זה עוד לא נגמר. אני עוד אשכיב אותך מתחתיי.",
הוא חייך אלי וחיכך את עצמו בגופי.
הצלחתי להשאיר את הגוף שלי קפוא, אבל לא הצלחתי להשתלט על אנקת העונג שיצאה מפי. הוא צחק שוב פעם, שתה את המשקה שלו בשלוק אחד, קם והלך לדרכו. הרגשתי מסוחררת, כבר לא רציתי להשתכר ולרקוד.
יצאתי מהמועדון, נכנסתי לרכב, ובעודי יושבת על המושב, הנחתי את הידיים על ההגה וטמנתי את פניי עליהם. כל מה שקרה עכשיו הזכיר לי דברים קשים. דברים שאני מנסה לשכוח בכל כוחי.

********פלאשבק********
"ראיתי איך הסתכלת עליו, זונה אחת.
את רוצה אותו, נכון? , מחפשת זיון חדש? ,
אני לא מספיק טוב בשבילך?",
הוא צרח וסטר לי בכף ידו. עוצמת הסטירה העיפה אותי ונפלתי על הרצפה, וראשי ספג את המכה. טעמתי טעם של דם בפי.
"קומי,טיפשה. את לא שווה כלום.", הוא משך בשיערי והרים אותי למיטה. כל כך פחדתי, כאב לי בכל הגוף.
"בבקשה, בבקשה תפסיק. אני לא יודעת על מה אתה מדבר, לא הסתכלתי על אף אחד, אני נשבעת.",
אמרתי בעודי בוכה ויורקת דם.
"תשתקי שקרנית. ראיתי אותך, לפחות תודי. את רוצה אותו זנזונת שכמותך.",
הוא הפשיט אותי מבגדי ונכנס אליי בכל הכוח.
הכאיב לי ופגע בי.
"לא, בבקשה גייב, אתה מכאיב לי. אני מתחננת!!", זעקתי מכאב.
"תשתקי אישה. תקבלי את מה שמגיע לך.",
הוא צעק וסטר לי. הרגשתי מזוהמת וכאובה, רק חיכיתי שהוא יגמור ויעזוב אותי לנפשי. ידעתי שבבוקר למחרת הוא יבכה ויחבק אותי, יגיד לי שהוא לא התכוון, ושהוא אוהב אותי ויתחנן שלא אעזוב אותו.
ואני אסלח לו ואקבל אותו שוב בין זרועותיי עד לפעם הבאה שהוא יפגע בי שוב, ידעתי שאין לי את האומץ לקחת את הרגליים ולעזוב. הרי, מה אני שווה בלעדיו?אני כלום.

********סוף פלאשבק*********

אספתי את עצמי פיזית ונפשית, ונסעתי לדירה החדשה שלי. אני בעיר חדשה, עבודה חדשה וחיים חדשים. אסור לי לחזור על הטעויות שלי, ולתת לעבר לשלוט בהווה ובעתיד. זאת ההזדמנות שלי ליצור לי חיים חדשים וטובים יותר.