My Good Half

פרק 28

היי בנות, מקווה שתאהבו את הפרק, תודה על כל ההצבעות והתגובות, אוהבת את כולכן((:
מקווה שתאהבי בובי(;orit_peisahov
~ירין~

***גייב***
ניקיתי את הפצעים שלי, את הדם, את הלכלוך, הכל. הבן זונה הזה הורה להם לזרוק אותי בסמטה בלי הטלפון שלי, בלי כסף, בלי בגדים. עכשיו זה אישי. ג׳ייק הולך לשלם. וגם דניאל. שניהם הולכים להתחרט על זה שהם זלזלו בי.

***דניאל***
פתחתי את העיניים וחיפשתי את ג׳ייק במבטי. הוא לא היה בחדר. יכול להיות שדמיינתי שהוא הגיע לפה והתנצל, ביקש ממני הזדמנות שנייה?, משהו בי קיווה שלא דמיינתי, קמתי במהירות וחיפשתי אותו במקלחת, אך גם שם הוא לא היה. שמעתי רעשים במטבח, ופחדתי ללכת לבדוק מי שם. עשיתי את הדרך למטבח בשקט, משתדלת לא להרעיש. ואז ראיתי דמות מול עיני וצעקתי, מנסה להשתחרר מהאחיזה שלו,"דניאל,בייבי תרגעי!, זה אני, ג׳ייק.", הוא טלטל את גופי והסתכל לי בתוך העיניים, מנסה להרגיע את הפחד שלי. הרגשתי הקלה עצומה בכל הגוף, והדמעות הציפו את פניי, אומרות את מה שאני לא יכולה להגיד. שאני במצוקה. אני מפחדת, מפחדת מגייב, מפחדת שהכאב והצער שממלאים את הגוף שלי ישארו לתמיד, מפחדת שאני לא אצליח להחלים. מפחדת מג׳ייק. הוא שלח את ידיו למותניי והרים אותי אליו, נושא אותי לספה. הוא הניח אותי, כך ששכבתי על החזה שלו, וליטף את זרועותי בליטופים ארוכים,"פחדת שזה היה גייב?״, אזכור שמו גרם ליבבה עמוקה לפלח את גופי ולצאת החוצה, ג׳ייק הידק את זרועותיו מסביבי ונענע אותי מצד לצד, מנסה להרגיע אותי כמו שמרגיעים תינוקות. הרגשתי שאני חייבת לשתף אותו במה שעבר עלי בתקופה האחרונה, להוציא את זה ממני,"הפעם הראשונה שראיתי שהוא חזר הייתה בפארק, שיצאנו לרוץ. הוא היה שם, והוא הסתכל עלי במבט מרושע וחיוך מפחיד, חיוך שאומר לי שהוא לא מתכוון לעזוב. ואז ראיתי אותו נוסע לידי בכביש, היו איתו עוד כמה היתקלויות, ואז ראיתי אותו עם,", עצרתי את דבריי, כי פחדתי לספר לו, פחדתי מהתגובה שלו שהוא יגלה שגייב וכריס משתפים פעולה,"תמשיכי בייבי.עם מי ראית אותו?.", הוא שאל, הסתכלתי בעיניו, וראיתי כנות ואהבה, וצער שהוא לא היה שם בשבילי, הנחתי את הראש שלי על ליבו, ושמעתי את קצב פעימות הלב שלו, שאפתי את הריח שלו לתוכי, מתעודדת ואוזרת אומץ להמשיך,"ראיתי אותו עם כריס. הם ביחד בסיפור הזה,ג׳ייק,", ג׳ייק שאף אוויר בחוזקה, ראו בבירור שהוא עצבני, התביישתי להודות בזה, אבל המשכתי,"הם רוצים ממך כסף. בשביל זה הם פה. בגלל זה לא סיפרתי לך. ידעתי שאתה תיתן להם את מה שהם רוצים בשביל השקט הנפשי שלי, אבל לא רציתי שתעשה את זה, לא רציתי שאנשים יחשבו שאני איתך רק בשביל שתפתור את הבעיות שלי,", התכוונתי להמשיך אבל הוא התפרץ לדבריי,"את לא רוצה שאנשים יחשבו שאת איתי רק כדי שאני יפתור את הבעיות שלך?,", הוא שאל כלא מאמין,"אני אמור לפתור את הבעיות שלך, זה חלק מהדברים שאני אמור לעושת בתור הגבר שלך. להגן עליך, לאהוב אותך.היית צריכה לספר לי.", ראיתי שהוא נעלב שלא שיתפתי אותו, רציתי לדבר, אך הוא לא נתן לי,"ולמה שיהיה לך אכפת מה אנשים חושבים?, הם בכלל לא יודעים מה קורה ביננו. הם לא מבינים כלום.", נזכרתי במה שאנאבל אמרה לי במשרד שלו, שאני מוצצת כסף עלובה שנטפלת לג׳ייק. חלק קטנוני בי, ששנא אותה כל כך רצה לספר לו,"תספרי לי על מה את חושבת, מה עובר בראש היפיפה שלך.", הוא אמר וליטף את שיערי, עצמתי את עיני, מתענגת על המגע המרגיע והמשכר שלו,"נזכרתי בזה שאנאבל אמרה לי שאני סתם מוצצת כסף עלובה שנטפלת אליך, ואני מצוטטת, ׳נטפלת לג׳ייק שלי׳.", הגוף שלו התקשח מתחתיי, הוא סובב אותי כך שפני מופנות לפניו, והרים את סנטרי, גורם לעיניים שלי להיות בקשר עין עם שלו,"את לא מוצצת כסף עלובה. ואת לא נטפלת. הלוואי שהיית נטפלת אליי, שכל היום תיהי איתי, ותאהבי אותי.", ראיתי איך עיניו מתמלאות בכאב וחרטה,"ג׳ייק.אני אוהבת אותך, באמת. אתה אהבת חיי. ותמיד תיהיה. שלא תחשוב אחרת אף פעם. הלב שלי מוגש לך על מגש מכסף. זו בחירה שלך אם לקחת אותו או לא.", הוא פלט אוויר בקולניות, והציב את מצחו ממול מצחי, נושם אותי אליו,"הלב שלך שלי. רק שלי. והלב שלי שלך. הפכת אותי לעבד שלך, אני גבר שמעריץ את האדמה שאת הולכת אליי. בחיי, שאת מחרפנת אותי. אבל אני אוהב את זה. אני אוהב אותך.", ובאותו רגע ריסקתי את פי על פיו, דוחפת את הלשון שלי לפה שלו בגסות, מעבירה את ידי על הגוף שלו, לא מבזבזת זמן. הוא שלח את ידיו לגב שלי וליטף אותו בליטופים ארוכים ולוהטים, גורם לי להשתוקק להרבה יותר,"דניאל. תעצרי.", הוא התנתק ממני, משאיר אותי יתומה, בלי המגע והידיים האוהבות שלו," מה אתה עושה, ג׳ייק?, אני צריכה אותך, בתוכי. משתולל, ונוגח בי. עכשיו.", הסבלנות שלו פקעה, והוא ריסק את פיו על פי בשאגה, שאגה מלאה בהזדקקות ותשוקה. היה משהו לא נורמלי בהתנהגות שלנו, משהו כפייתי. ג׳ייק הוא הסם שלי. ואני הסם שלו. זה תמיד היה ככה ותמיד יהיה. הורדתי ממנו את הבגדים והורדתי ממני את שלי. עליתי עליו, ובתוך רגע, הזין שלו היה עמוק בתוכי, פועם וקשה, דורש יחס. הוא שלח את ידיו לשדיי, ולש אותם בגסות, מכאיב לי טיפה. אבל זה היה טוב. זה היה הדבר שהייתי צריכה. עליתי וירדתי במהירות, לא עוצרת לרגע. הידיים שלו היו בכל מקום, ליטפו, צבטו, חקרו. החזה שלו נטף זיעה חושנית ובוהקת. ירדתי וליקקתי את החזה שלו, מכניסה את הפטמה השמאלית שלו לפי, נושכת ומלקקת אותה. הוא פלט גניחה מיוסרת, והבנתי שהוא עומד לגמור, אך הוא מחזיק את עצמו, מחכה לי. השחלתי את היד שלי והנחתי אותה במעגלים על פקעת העצבים שלי, שהייתה כל כך נפוחה שהרגשתי שאני עומדת להתפוצץ. גנחנו בקולי קולות, מתחננים שזה יגיע כבר,"תסתכלי לי בעיניים שאת גומרת. אני רוצה לראות את העיניים שלך כשאת גומרת, ומשתוללת לי על הזין.", הרגשתי אותה מתחילה בשיפולי בטני, ואז היא התנפצה, שולחת חזיזים של תשוקה ועונג לכל רחבי גופי, בחיים שלי לא הייתי נואשת ככה לאורגזמה. וכשזה הגיע הסתכלתי לג׳ייק בתוך העיניים, שומרת איתו על קשר עין, ועשיתי את מה שאני יודעת שהוא אוהב, כיווצתי את השרירים הפנימיים שלי, יוצרת פקעת לוהטת שלוחצת על איברו בחוזקה. הרגשתי אותו משתולל ומפמפם בתוכי, ואז הוא גמר. בחיים לא ראיתי גבר שגומר כל כך חזק. וכל כך ארוך. הוא שלח לתוכי זרמים ארוכים ולוהטים של התשוקה שלו. נפלתי על החזה שלו, כשאיברו עוד בתוכי. התנשמנו בחוזקה. הוא השתחרר ממני ונישק אותי נשיקה עמוקה ומתוקה,"לעזאזל,דניאל.הבטחתי לעצמי שלא נעשה את זה שוב עד שלא תהיי מוכנה ותסמכי עלי לגמרי.", הוא אמר בתסכול.צחקתי ושלחתי אליו חיוך מלא אהבה,"אני מוכנה לזה בייב.בסך הכל עשינו אהבה, אומנם זה היה חזק ואינטנסיבי. אבל עשינו אהבה. וככה הקשר שלנו, חזק ואינטנסיבי.", הוא ליטף את גבי, מצייר עליו מעגלים דמיוניים,"קדימה בייב, קומי. הכנתי לנו ארוחת בוקר. ואז אנחנו צריכים לדבר.", הוא קם והרים אותי איתו. הוא הושיב אותי על הכיסא, וכשראיתי את כל האוכל הבטן שלי קרקרה. צחקתי במבוכה, וג׳ייק הסתכל עלי בחומרה,"מספיק עם הדילוג על ארוחות.", הנהנתי בראשי ואכלתי במרץ. מזינה ומפטמת את הגוף שלי אחרי תקופה ארוכה שלא אכלתי. לבסוף, כשלא נשאר לי עוד מקום בבטן, זרקתי את הצלחת ממני והסתכלתי בציפייה על ג׳ייק, מחכה שיפצה את פיו, הוא הסתכל עליי בחיבה עצומה, וחיוכו היה שווה לליטוף עדין, "חתלתולה שלי. אני כל כך אוהב לראות אותך אוכלת. בחיי, שזה מראה משעשע.",הוא צחק בקול רם. בתור אחת שלא תמיד היה לה אוכל על הצלחת, למדתי להעריך את הרגע, ולמלא את הבטן שלי עד תום, מחוסר ידיעה מתי תהיה הארוחה הבאה שלי,"הרופא אמר שאת צריכה לקחת חופש מהעבודה ולנוח. אז חשבתי שאם תרצי להיות איתי בזמן המנוחה שלך, אנחנו יכולים לצאת לחופשה. לאן שתרצי.", הוא הסתכל עלי במתח, מקווה שאסכים. כבר רואים את השינוי שמתחולל בו, ג׳ייק של פעם היה קובע לי עובדה ומחליט שיוצאים לחופשה. אך, היום הוא שואל אותי ומתייעץ איתי. שלחתי את ידי מעבר לשולחן, והנחתי את ידי על ידו,"אני אשמח שנצא לחופשה.", חיוך רחב הפציע על פניו,"לאן את רוצה שנלך?.", הוא שאל, נותן לי את זכות הבחירה,"אני רוצה שנלך למקום עם ים ושמש.", התלהבתי מעצם המחשבה שאני וג׳ייק ננפוש באי עם חוף ים, נעשה אהבה, ונאכל במסעדות,"בחיים שלי לא יצאתי לחופשה.",ציינתי, מנסה להבהיר לו עד כמה שזה מרגש אותי. הלסת שלו התהדקה והוא הסתכל עלי במבט מלא הבטחה,"אני מבטיח לך שמעכשיו, אני כל הזמן אוציא אותך, ונלך למקומות הכי יפים שיש, נטייל בעולם.", התרגשות אחזה בי וקמתי אליו,התיישבתי על ברכיו ונישקתי אותו, מודה לו. הוא התנתק ממני וליטף את פניי, לא יכול שלא לגעת בי. ואז הוא קם, מוריד אותי מהברכיים שלו, והלך לחדר השינה. התיישבתי על הכיסא וחיכיתי לו. הוא חזר והתיישב מולי, מחזיק משהו בידיו. הוא הניח את הקופסה על השולחן ופתח אותה מולי, הטבעת אירוסין שזרקתי עליו הייתה בתוכה. תחושת דז׳ה וו עברה לי בגוף, נזכרתי בפעם הקודמת שהוא הציע לי. הוא הסתכל עליי והסתובב, נכנס לחדר השינה, נותן לי את הפרטיות שאני זקוקה לה. כבר אין לי תינוק בבטן. שום דבר לא רודף אחרי. ג׳ייק יקבל אותי גם אם אני אגיד כן וגם אם אני אגיד לא. הפעם אני חושבת, ומקשיבה ללב שלי. והלב שלי לא מוכן עדיין. אני אוזרת אומץ וצועדת לחדר השינה, מתכוונת לבשר לו את התשובה שלי. אני רואה אותו עומד עם הגב אליי, כולו גבוה ונוקשה. הגבר הקשוח והאהוב שלי, רק אני זוכה לראות את העדינות והרכות שיש בו. הוא מרגיש אותי, מרגיש שאני מאחוריו ומסתובב, נועץ בי מבט חודר. אני מתקרבת אליו ברגליים רועדות ולוקחת את ידו, מכניסה את הקופסה לידו,"אני לא מוכנה עדיין אהובי. זה לא הזמן הנכון, עדיין לא.",אמרתי לו, חושבת על דרך שתרכך את המכה. לרגע יכולתי לראות את האכזבה על פניו, אך הוא ישר לבש את המסכה נטולת הרגשות שלו וחייך חיוך סתמי,"קדימה בייבי. יש לנו מזוודות לארוז."