One Kiss (boyxboy)

פרק 8

אלכוהול מפר חוקים
__________________

נ.מ דניאל:

סוף השבוע המייגע הגיע לקיצו, ניסיתי ככל יכולתי להתעלם מהנער השרירי וזה היה די קשה עד עכשיו. בהתחלה הוא ניסה לדבר איתי והתעלמתי ממנו כמובן, הוא פגע בי חזק..
אבל אחר כך הוא גם התעלם מקיומי, בצורה מאוד ברורה ומעליבה ואני לא יכול להגיד כלום כי אני זה שהתחלתי עם זה, ואני מן הסתם שלא אתן לו לנצח גם במשחק ההתעלמות.

"איך היה הסופ"ש, מה עשיתם?" לוסי שאלה, בתקווה שנשאל אותה את השאלה בחזרה.
"אני נשארתי כאן, רציתי להתחמק מהארוחה הטיפשית של ג'וני." מלמלתי, מביט בה לא מגיבה, "ומה את עשית בסופ"ש, לוסי..?"
"אני ישנתי אצל אליס ואז יצאנו לבר, והתחיל איתי בחור חתיך ועשיר כי אני כל כך שווה, אתה יודע דניאל?" הנהנתי בלי להקשיב לחפירה היומית שלה ואז שמעתי את שיין מתעצבן, "אמרת לי שנשארתן בבית ועשיתן מסיבת פיג'מות! שיקרת לי?"
"ברור, היית מתעצבן." יש לה נקודה. "בכל מקרה, חשבתי לצאת איתו כי הוא עשיר, והגיע הזמן שאתחיל לדאוג לעצמי.." היא מלמלה בשקט.
"ממש לא לוסי, אמרתי שאני אדאג לך." הוא ענה לה והיא נאנחה, "אז למה אתה אפילו לא מספר לי איך אתה משיג את הכסף?" היא שאלה דואגת. "אני עובד, לוסי." שיין אמר בייאוש, אבל הוא לא באמת עובד בעבודה נורמלית.
"אתם יודעים שהמנהל החדש אוסר על לעבוד בימים של לימודים? רק בסופ"ש מותר." ליאם אמר והבטנו בו המומים.

"מה?" שיין שאל בעצבנות. "כן, הוא גם הוציא מסמך עם חוקים חדשים, זה תלוי על הלוח ליד הכניסה למעונות." ליאם הוסיף.
"מי הוא חושב שהוא?" שאלתי, מביט בדילן שנראה ששקוע במחשבות.
"היי דילן, מה אתה עשית בסוף השבוע?" ליאם שאל בלי קשר למתרחש. פתאום לא רציתי שיגיד שנשאר כאן, כדי שלא יתחילו לשאול שאלות אבל נראה שהם לא שמו לב להתעלמות ההדדית בין שנינו.
"חזרתי הביתה, נפגשתי עם חברים, אתם יודעים." הוא אמר בחיוך והם טפחו על גבו, "בחורות?" שיין שאל והשני קרץ לו.
למה שדילן ישקר? הוא היה איתי כל סוף השבוע וממש לא נפגש עם חברים או בחורות.

________

"אסור לבנות להיכנס למגורי הבנים ולהפך?!" שיין צעק כמעט צורח מבהלה, "מה לעזעזל?!"
"זה ממש דפוק." ליאם אמר, למרות שכבר קרא את החוקים החדשים ברפרוף היום בבוקר.
הבטתי בדילן שלא נראה עצבני כמו שיין, וזה מוזר בהתחשב בעובדה שהוא מביא הרבה בנות לחדר שלנו.
"כל התלמידים מחויבים להגיע למשחקים של נבחרת הפוטבול, ללא יוצא מן הכלל."
הסתכלתי על הכתוב ולהבה ענקית בערה מתוכי, "למה שיכריחו אותנו לראות את הטיפשים האלה משחקים?" שאלתי בכעס ושיין צחק, "ואת המשחקים של נבחרת הטניס אפשר להפסיד?" נחרתי בכעס, מסתכל על דילן שמתקשה לדבר, "אז אממ.. כנראה שתראו אותי שם." לא הבנתי למה התכוון עד ששיין טפח על גבו. "באמת? הסכמת?" ליאם שאל.
"כן." הוא הסתכל עליי מחייך חיוך צידי ורציתי להרביץ לו כמעט כמו ביום הראשון שהכרנו. הטיפש החליט להצטרף לנבחרת הדפוקים, זה ממש זיווג משמיים, אני לא אמור להיות מופתע, אבל אני כן. הרי אני ביקשתי ממנו שלא יצטרף, הזהרתי אותו, והנה, הוא בכל זאת בחר להצטרף אליהם כשהוא יודע שזה הולך לעצבן אותי.
אבל אני יודע מי האשם העיקרי בזה.
ג'וני.