One Kiss (boyxboy)

פרק 12

יום הולדת שמח
______________

נ.מ דילן:

"אני פשוט לא חושב שזה עובד יותר.. זה מרגיש כאילו את מצפה ממני ליותר ואני לא יכול לתת לך את זה." אמרתי לקלרה שנשכה את שפתיה בניסיון לא לבכות. "אני מצטער."
"זה בסדר, דילן. אני יודעת שאתה בחור טוב ואני לא אשכח אותך כל כך מהר." היא השיבה ויצאה מהר מן החדר לפני שאספיק לראות אותה דומעת.

יצאתי החוצה מיד אחר כך, ג'וני שלח לי הודעה שאפגוש אותו בחוץ למרות שביקשתי שיגיע לחדר, אני עדיין על קביים, קצת חמלה.

ישר ראיתי את דניאל עומד עם שיין, לא מפסיק לבהות בי.
"זהו, סיימתם? כל כך מהר?" הוא שאל, כנראה חושב ששכבנו. איך הוא חושב דבר כזה?
הוא זוכר בכלל מה היה אתמול? כי למיטב זכרוני, אני זה שהייתי שיכור ולא הוא.

"ביום חמישי אני מארגן לנו מסיבת יום הולדת, דילן, אז אל תתכנן כלום." שיין אמר וטפח על כתפי. "היי חבר'ה!" ליאם הגיע גם הוא, ואז גם לוסי, שנראה שלא הייתה עם שיין כפי שאמר.
"הא כן, גם ללוסי יש יום הולדת כי אתה יודע, תאומים, אז לצערי גם היא חלק מזה." שיין נאנח ולוסי נתנה לו טפיחה על העורף.
"טוב אם כבר כולם כאן, אני צריך לספר לכם משהו." דניאל התחיל לדבר ועיניי נפתחו בהלם. הוא מתכוון לספר להם שהתנשקנו?

"אני ודי.." דניאל בהה בי, הלב שלי דפק כל כך חזק. הלוואי שזה יהיה אמיתי, שיספר והכל יהיה פשוט יותר, לא אכפת לי, אני רוצה לנשק אותו שוב, אני רוצה שינשק אותי בחזרה כמו שעשה אתמול.
"אה.. אני וקיילי.." דניאל ניער את ראשו, מתקן את עצמו, ואז הבנתי, הוא לא הולך לספר להם כלום, כי לא היה כלום. "אנחנו זוג."

"וואו סוף סוף!" שיין התגאה בחברו, כולם התלהבו בשבילו כאילו זו החברה הראשונה שלו, לפחות האמיתית, ורק אני לא הגבתי.
כמו מטומטם חשבתי שמה שהיה אתמול היה מיוחד, שונה. שהנשיקה שדניאל השיב לי הייתה אמיתית. איך אני יכול להפסיק לחשוב על הנשיקה ההיא? זו הייתה הנשיקה הכי טובה שאי פעם הייתה לי ונישקתי הרבה בחורים, ובחורות..
באמת חשבתי שעכשיו דניאל יצא מהארון מול כולם? שהוא ירצה אותי בכלל?

_______

"הרגל נראת טוב, אתה רק צריך לנוח ולא להתאמץ בשבוע הקרוב." האחות אמרה אחרי שהורידה את התחבושת מהרגל שלי.
כבר חשבתי שאני הולך להיות איתה לנצח והתנהגתי כמו תינוק, ועוד מול דניאל שחושב שאני כזה קשוח. הרסתי לעצמי את המוניטין.

"הורידו לך את החבישה?" דניאל שאל מופתע, ואני שלחתי לו מבט נותן תשובה שיבין ממנו.
אני לא מעוניין לדבר איתו אבל אסור שידע למה, אז כדאי שאתנהג רגיל. "למה אתה לא בשיעור?"
"הברזתי." הוא ענה. זו כנראה אחת הסיבות שהוא כזה גרוע בלימודים.

"אממ דילן, לגבי מה שהיה.." הוא אמר בהיסוס. רגע, הוא מתכוון לנשיקה?
"מה היה?" שאלתי באדישות.
"אתה לא זוכר?" הוא שאל מעט לחוץ.
זו יכולה להיות הזדמנות טובה לצאת נקי מכל העניין, להגיד שאני לא זוכר כלום ולשכוח מזה.
הוא בחיים לא יהיה שלי בכל מקרה.
"אני זוכר." המילים יצאו ממני בלי לשים לב והוא זז באי נוחות.