אהבה הפוכה- גמור

פרק 1

זה אני למעלה☝️
המסדרונות מלאים באנשים, אנשים שאני מכיר כל חיי אנשים שתמיד ידעו רק לצחוק בסביבתי ולמה ?

בגלל שאני שונה ואיך אני שונה אתם שואלים ? טוב אני גיי ואתם יודעים איך זה לפעמים כשאתה גיי לא מקבלים אותך ומרחיקים אותך מהחברה אז שלום לכם אני ליאו וכן אני גיי בואו תנו לי לספר לכם את הסיפור שלי...

אבל קודם הנה כמה דברים שאתם כנראה צריכים לדעת עליי

שם: ליאו ג'ניפר

גיל: 17

צבע עיניים: חום

צבע שיער: שחור

נטייה מינית: גיי

אז כמו שהבנתם החיים שלי די מחורבנים, וכרגיל אני צריך לסבול את ההורים ההומופובים שלי בארוחת הבוקר "ליאו יא ילד עצלן חסר תועלת שכמוך רד למטה ארוחת הבוקר מוכנה!" שמעתי את אמא שלי צועקת לי בטון מזלזל כרגיל לא עניתי לה אין לי כוח אליה על הבוקר תאמינו לי שאני כבר סובל מספיק גם בלי היחס המגעיל של ההורים שלי...

ירדתי למטה וראיתי את ההורים שלי יושבים ליד השולחן כרגיל כאילו כלום לא קרה, הדבר היחיד שמעניין אותם זה אם אני מצליח בלימודים בגלל שאני "חכם" בכלל לא מעניין אותם שנותנים לי מכות בבית הספר, ולמה ? מאותה סיבה שגם הם שונאים אותי עד מוות זאת הסיבה היחידה של כולם ??? כאילו מה זה משנה ? אני עדיין בן אדם! וגם מי אמר שבאהבה יש חוקים ? אני באמת לא מבין את זה...

"אז מה ליאו איך הציונים ?" שמעתי את אבא שואל אבל לא התייחסתי אליו, בדיוק כמו שאין לי כוח לאמא שלי באותה מידה גם אין לי כוח לאבא "ליאו נהיית חרש ? אבא שאל אותך שאלה תענה לו" אמא אמרה שוב בחרתי להתעלם והמשכתי לאכול, אבא כבר נראה עם מבט כועס בעיניו הוא קם ממקומו ותפס אותי מהחולצה שלי והרים אותי מהצוואר "תקשיב לי טוב חתיכת זבל קטן ולא חיוני שכמוך בפעם הבאה שאני שואל אותך שאלה אתה תענה לי הבנת ?" אבא אמר והטיח אותי ברצפה בחוזקה כאילו אני מין סוג של אשפה אבל זה באמת מה שהוריי חשבו שאני אשפה לא חיונית שלעולם לא תניב להם שום תועלת.

(לעזאזאל נמאס לי מהם) חשבתי לעצמי קמתי מהרצפה לקחתי את החפצים שלי ורצתי החוצה לא יכולתי לא הייתי מסוגל להישאר איתם עוד דקה אחת נוספת בתוך הבית, ידעתי שאם זה ימשך אני אשבר על בטוח ולא רציתי לתת להוריי את התענוג לראות אותי נשבר, אחרי כמה דקות הגעתי לגיהנום השני שלי בית הספר גם כאן לא בדיוק קל לי כאן אפילו יותר קשה מהבית הייתי אומר, הלכתי במסדרון וכרגיל ראיתי את הסיוט שלי מגיע האדם שאידיוט יותר גדול אפילו מההורים שלי שון מיגל בבקשה תרשו לי להציג לכם את האידיוט המהלך הזה

וזה שון☝️

שם: שון מיגל

גיל: 17

צבע עיניים: כחול

צבע שיער: בלונדיני

נטייה מינית: אין לי מושג (וגם לעמן האמת ? לא אכפת לי)

קשר משותף: לומדים באותה כיתה, שותפים בשיעורי כימיה (לצערי)

עמדתי ליד הלוקר שלי כששון עצר מולי עם מבט אידיוטי על הפרצוף שלו, הוא הסתכל עליי ואמר "הו תראו מי הגיע סופסוף החמור הקטן שלי ליאו מה שלומך חמור עבודה קטן שלי ? ההורים נתנו לך מספיק חציר היום ? הרי אני צריך שמישהו יעשה את השיעורים שלי במתמטיקה לא ?" הוא צחק, אני נשבע לכם יום אחד אני אכה את הפרצוף הדפוק שלו "באמת שאין לי את הכוח וגם לא הזמן לשטויות האידיוטיות שלך שון אז פשוט עזוב אותי במנוחה" הורתי לו והתחלתי ללכת משם אבל כמובן ששון וחבורת הסתומים שלו התחילו לרדוף אחרי.

רצתי בכל כוחי בכל הבניין שלנו אתם מבינים אצלינו בבית הספר מיכלאנג'לו יש שני מבנים מבנה אחד לכיתות א-ו והשני לז-י"ב, אבל כמובן שבית הספר שלנו הוא בית ספר לילדים חכמים מה שגורם לי לתהות מה שון עושה כאן בכלל ? הרי הוא טיפש אמיתי ההורים שלו בטח שלחו אותו לכאן בטעות או משהו כזה, בכל מקרה המשכתי לרוץ ויכולתי לשמוע את שון והחבורה שלו צועקים את שמי בכל המסדרונות פתאום הרגשתי יד מושכת אותי לאחור ונעלמתי מטווח הריאה של שון 

הייתי בשוק כשלהפתעתי עמד...

-המשך יבוא-

היי כולם זה ספר חדש אני מקווה שתאהבו אותו (אל תדאגו הספר הפיה ששמרה על הנסיך עדיין ממשיך) נתראה בפרק הבא!!