אהבה הפוכה- גמור

פרק 10

יו אממ זה אני שון מה המצב אנשים ? אני לא יודע בדיוק מה להגיד במצב הזה אני רגיל שליאו הוא זה שמספר את הסיפור שלנו אבל אני מניח שאתם רוצים לדעת גם את הצד שלי אז אנסה...

-יום ראשון בבוקר-

פאק... קיללתי לעצמי בשקט בזמן שכיביתי את השעון המעורר אמממ-- אין לי כוח בשיט, אמרתי לעצמי ונכנסתי למקלחת יצאתי מהמקלחת וראיתי שהטלפון שלי מפוצץ בהודעות ממרקוס...

"מה יא קוץ בתחת ? מה אתה רוצה על הבוקר ?" אמרתי בהקלטה הקולית ששלחתי לו כי אני עצלן מדי לכתוב... "אוי סתום ת'פה אתה מת עליי!" מרקוס אמר תאמין לי שאני מתחיל לחלוק על זה חשבתי לעצמי, "בכל מקרה...אתה מוכן לעוד יום כיף עם ליאו היום ?" מרקוס המשיך לשאול אותי עם אימוג'י של חיוך מחשיד כתוספת...

"אוי באמא שלך סתום כבר...אני הולך להתארגן ביי" השבתי לו וסגרתי את הטלפון, אבל לפחות בדבר אחד האידיוט הזה צודק אני באמת אוהב לראות את ליאו כל יום עכשיו כשאנחנו יותר מסתדרים...בכל מקרה כשסיימתי להתארגן ירדתי למטה והכלבה שלי קפצה עליי כאילו היא ראתה את האוכל שלה או משהו בואו תכירו אותה

שם: לולה

גיל: 4 חודשים

צבע פרווה: חומה

סוג: אין לי מושג לא שאלתי...

"לולה די תרדי ממני חחח" צחקתי בזמן שהיא ליקקה אותי כמו משוגעת, "אני רואה שלולה שוב מנסה לאכול אותך אה שון ?" אמא שלי צחקה עליי בזמן שניקיתי את הרוק של לולה מהפנים שלי 

שם: ליסה מיגל

גיל: 36

צבע עיניים: כחול

צבע שיער: שחור

"אמא תפסיקי לצחוק עליי..." ביקשתי "בסדר בסדר סליחה חמוד, נו אז איך הולך עם הילד הזה ? איך אמרת שקוראים לו ? ליאו ?" הייתי בטוח שאני עומד למות כי כמעט נחנקתי כשאמא הזכירה את השם של ליאו בשיחה, "אמא! תפסיקי כבר!" ביקשתי בשנית אני נשבע לכם אמא שלי פאדחנית מהגיהנום! לא משנה אין לי כוח עליה גם ככה...

"טוב אין לי כוח לזה אני הולך לבית ספר ביי מאמא!" צעקתי לה בזמן שלקחתי את הדברים שלי ויצאתי החוצה, התחלתי ללכת לכיוון בית הספר ואז הטלפון שלי צילצל הוצאתי את הטלפון מהכיס כדי לראות ממי השיחה הייתה, כרגיל זה היה מרקוס "כן מעצבן ? מה אתה רוצה מחיי המסכנים ?" אמרתי בציניות כשעניתי לטלפון "אוי ממש רחמים על הוד מלכותו המסכן מה אני אגיד ? חחחח" "אתה מוכן לסתום את הפה המחורבן שלך על הבוקר ? זה פאקינג יום ראשון!" הזכרתי לו "אוי שתוק אתה מת עליי" מרקוס אמר בטון ילדותי.

"תאמין לי שאני מתחיל לחלוק על זה כשאתה מפוצץ לי את הטלפון בהודעות על ליאו על הבוקר..." אמרתי "אוי נו אתה מת עליי ועל ליאו אז תפסיק לקטר טוב ?" "נע את ליאו אני אוהב יותר חחח" המשכתי בדבריי "איזה חרא!" "מה אמרת ? מרקוס כדי מאוד שתתנצל לפני שאני אזיין אותך כל-כך חזק שאתה לא תוכל לשבת חודש!" הזהרתי אותו "טוב טוב סליחה איף איזה כבד..." אמר "טוב אין לי כוח אלייך" אמרתי "נתראה בבית ספר" "רגע שון!" מרקוס צעק לי מהצד השני "איה יא חתיכת חרא מה אתה צועק ? אני עוד אהיה חירש בגללך! מה אתה רוצה ?" שאלתי בעצבים, "אתה זוכר שאני לא יכול לשבת איתכם בהפסקה השנייה נכון ?" הזכיר לי.