-נ.מ ליאו-
המשכתי לשבת שם, עטוף בחום גופו של שון שכיסה את כל כולי.
הרגשתי עייפות, נתתי לראשי לצנוח מטה לכתפו של שון.
"ליאו ?, אתה בסדר ?" שון שאל בדאגה בזמן שחיבק אותי
"רק תן לי להישאר ככה קצת" ביקשתי בטון חלש
בזמן שנשענתי על גופו היחסית גדול וקברתי את ראשי בחזהו של שון היה לי חלום...
"ליאו..." שמעתי שני אנשים קוראים בשמי
"ליאו תתעורר"
פקחתי את עיניי
להפתעתי ראיתי מולי את שון וטום יחד, עומדים מולי, נראים כאילו הם רוצים לשאול אותי משהו...
"א-איפה אני ? ומה אתם עושים כאן ?" שאלתי
"אתה כבר לא יודע להבדיל בין חלום למציאות ?" טום שאל
"אוקיי, אז אם אני חולם למה שניכם כאן ?"
"כדי להכניס לך קצת שכל לראש ליאו, לפני שתעשה טעות..." שניהם הסבירו
"איזו טעות ?" שאלתי
"טעות שקשורה אלינו...טוב לא בדיוק אלינו אלא לשון וטום האמיתיים כמובן" שון ציין
"רגע שון וטום שונאים אחד את השני למה הם ירצו לעזור זה לזה ?"
"ליאו, הרגע הסברתי לך, אנחנו לא שון וטום שאתה מכיר אנחנו גרסאות של שון וטום שהתת מודע שלך יצר כדי לעזור לך להתמודד עם המצב שלך..."
"איזה מצב ?"
"המצב הרגשי שלך, ולא אנחנו לא מדברים על ההורים שלך" טום פסק
"אז על מה ??" הרגשתי חסר סבלנות
"על העובדה שהראש שלך לא מוכן לקבל משום מה, שאתה..."
"שאני מה ?"
שון נאנח
"שטום הוא לא האדם היחידי שאתה אוהב ליאו..." הוא הסביר
"מה ? על מה אתה ?"
"ליאו, הגיע הזמן שתפסיק לשקר לעצמך במיוחד כשלתת מודע שלך אתה ממש לא יכול לשקר...אתה יודע בדיוק כמונו שזה נכון אבל אתה פשוט לא היית מוכן לקבל את העובדה שאתה אוהב גם את שון..."
שתקתי
"אני לא...אני לא יכול לאהוב את שון...זה לא הגיוני...." לחשתי
שניהם הביטו בי ונאנחו
"ליאו, הגיע הזמן שתהיה כנה, אם לא עם שון האמיתי אז לפחות איתי, כי אני יודע מה הרגשת לשון מאז ולפני שהתרחקתם, ואל תשתמש לי בתירוץ של "היית מבולבל" כי נתנו לך להשתמש בזה כמה פעמים בתקווה שאולי תהיה מוכן להכיל את זה לבדך אבל כמו שאתה רואה זה לא קרה מסתבר..." שון טפח על כתפי וחייך
"זוכר את היום שלכם בספריה ?" טום שאל
"מה איתו ?"
"אתה זוכר איך הגבת כשגילית שנרדמת על שון ? באמת לא הרגשת משהו שונה ?"
"אתה בכל זאת הסמקת, תן לי להזכיר לך." שון פסק
"אתה צריך להתעורר, שון דואג לך אנחנו מציעים לך באמת לחשוב על כל מה שקורה לך ברצינות...נסה לחשוב עם הלב הפעם ולא הראש..." הם הסבירו
התעוררתי בבהלה
"ליאו ? אתה בסדר ?" שון הביט בי בדאגה, דאגה כנה ואמיתית, הייתי בטוח שהלב שלי החסיר פעימה לרגע, הבטתי אליו חזרה עמוק לתוך עיניו, "אני בסדר" אמרתי בחיוך
"יופי אני שמח, עכשיו בוא ניקח אותך הביתה" שון הציע
"מה אם שון וטום מהתת מודע שלי צודקים ? יכול להיות שהתאהבתי בשון ?, ואם כן מה אני צריך לעשות ?
אני מרגיש כל כך מבולבל..."
חשבתי לעצמי, ואז נזכרתי במה שהם אמרו לי לפני שהתעוררתי "נסה לחשוב עם הלב ולא הראש..."
כשחזרתי הביתה התקשרתי למרקוס וסיפרתי לו מה קרה (כמו שאתם מכירים אותו הוא לא הפסיק לצחוק עליי בהתחלה...)
"ליאו אני חושב שהתת מודע שלך צודק, אחרי הכל אתה מההתחלה היית מאוהב בטום ועכשיו גם שון מתנהג אלייך אחרת ותאמין לי, אם אני הייתי גיי אפילו אני הייתי מתאהב בו."
"אבל זה לא הגיוני...זאת אומרת למה לי להתאהב בשון ?"
"למה לא ? זה לא שאתה שונא אותו שוב או משהו ?" מרקוס שאל
"לא! ברור שלא..."
"אז ?"
"אני פשוט...מפחד..."
"ממה ?"
"להתמודד עם האמת..." אמרתי
"ליאו, לפעמים לא תהיה לך ברירה אלא להתמודד עם האמת..."
נאנחתי
"אני פשוט כל כך מבולבל..."
"אני חושב שכדאי לך לישון קצת אחי, אולי זה יעזור לך."
"כן אולי..."
"טוב אני אלך לפני שאקבל כפכף בתחת מאמא שלי..." מרקוס צחק
צחקתי גם
"לילה טוב מרקוס"
"לילה טוב אחי..."
סגרתי את הטלפון ושכבתי על המיטה עם הפנים לתקרה
"מה אני אמור לעשות ?" לחשתי לעצמי בשקט
החלטתי שלישון זה באמת הרעיון הכי טוב והרשתי לעצמי להירדם...
-המשך יבוא-
אימלה! אני פשוט אוהבת את התת מודע של ליאו בחיי!
מעניין אותי לדעת מה הוא יעשה עכשיו ?
מה דעתכם ? הוא ימשיך להכחיש או שהוא יודה באמת ויקבל אותה ?
נצטרך לחכות ולגלות בינתיים אני רק אאחל
קריאה מהנה ונתראה בפרק הבא!
YOU ARE READING
אהבה הפוכה- גמור
Romanceאתם בטח שואלים את עצמכם איך זה ? איך זה לחיות בבית שבו אתה בן יחיד להורים שלא מקבלים אותך, ולמה ? כי אתה גיי ואתם בטח תוהים איך זה כשאתה הגיי היחיד בבית ספר שהוא רק לבנים אז זה מה שעובר עליי אני ליאו ג'ניפר ואני גיי... החיים של ליאו אינם פשוטים כפ...
