פרק 3

281 16 11
                                    

זה טום☝️

הייתי בטוח שאני עומד ליפול אז עצמתי את עיניי ונתתי לגופי לצנוח מטה, אבל לפתע הרגשתי יד אוחזת במותניי "היי ליאו אתה בסדר ?" הוא שאל פתחתי את עיניי כדי לראות מי הציל אותי זה היה טום! בואו תרשו לתת לכם כמה פרטים קטנים עליו

 שם: טום אלחנדרו

גיל: 18

צבע עיניים: כחול-ירוק

צבע שיער: שחור

נטייה מינית: סטרייט (אני חושב)

קשר משותף: חבר טוב של מרקוס ושלי, שותפים בשיעורי ספורט, הקראש שלי

(אוי לא אני לא מאמין הייתי חייב להיתקע דווקא בטום ? דווקא עכשיו ? היום הזה יכול להיות יותר גרוע ?) חשבתי לעצמי, "ליאו!" שמעתי את טום קורא לי שוב "א-אה ?" אמרתי בניסיון לחזור למציאות.

"אתה ממש לא כאן היום אה ג'ניפר ?" טום שאל, לא עניתי רק השארתי את פניי למטה "בכל מקרה אתה צריך יותר לשים לב ליאו" הוא אמר עדיין מחזיק אותי מהמותניים, "ת-תודה טום" השבתי לו בקול חלש לא יכולתי לדבר עדיין כאב לי מדי...

"היי ליאו..." טום הרים את ראשי מהסנטר כדי להראות את פניי המבט בעיניו היה מודאג, הוא שם לב לעיניי האדומות וליטף אותן קלות, "בוא איתי" הוא אמר ומשך אותי לכיוון שממנו בא טום הוציא אותנו לחצר של בית הספר לכיוון מכונת המשקאות, הוא הוציא שני מטבעות מהכיס שלו ולחץ על משקה.

"קח זה בשבילך..." הוא אמר מושיט לי את המשקה, "מ-מה ? לא אני לא יכול לקחת את זה ממך!" הצהרתי "בבקשה קח את זה זה יעזור לך להרגיש קצת יותר טוב..." טום אמר עם מבטו המודאג פניו של טום נראות עצובות מעט הבטתי בעיניו ומבטו ריתק אותי בשנייה עמדנו קרובים הוא נגע בפניי בעדינות והמשיך ללטף את עיניי שעדיין היו אדומות, "אני שונא לראות אותך בוכה, מבט פנייך כל-כך יפה חבל שהוא נהרס ע"י דמעות" הוא אמר וחיבק אותי.

אחרי כמה דקות הוא שיחרר מהחיבוק והביט בי פניו שוב היו קרובות לשלי אבל יותר מקודם, יכולתי לראות את ההשתקפות שלי בעיניו בברור יכולתי להרגיש את הנשימה שלו עליי, הלב שלי שוב דפק בחוזקה הרגשתי שראשי היה מסוחרר מעט מחשבותי שוב היו מבולבלות כמו בכל פעם שאני נמצא לידו אבל הפעם זה היה אחרת, הפעם הייתי בטוח שמשהו הולך לקרות בנינו אבל כמובן שכלום לא קורה ולמה שמשהו יקרה ? זה לא שאמרתי לו "היי טום מה קורה ? זוכר שאני הומו ? אז כן לגבי זה יש לי קראש על מישהו ובמקרה זה אתה! איזה קטע מצחיק נכון ?" או משהו כזה ואני גם לא מתכוון להגיד לו את זה לפחות לא כרגע אין לי את האומץ...

"ליאו אתה שוב מרחף ?" טום שאל, "אה ? מה ?" ניסיתי להראות כאילו הקשבתי לדבריו של טום אבל כמובן שזה לא הצליח לי נאנחתי בייאוש ואמרתי "מצטער טום אני פשוט לא כאן היום...", "כן אני רואה" טום השיב לי במבט מודאג "מה קרה ? ההורים שלך שוב ?" "כן ההורים שלי שוב..." אמרתי אתם מבינים אומנם טום יודע שאני גיי וכמו מרקוס אין לו בעיה עם זה בכלל אבל כמו שאמרתי לגבי עניין הקראש הוא לא ידע...

יום הלימודים נגמר ומרקוס ואני הלכנו הביתה, "מה ? אתה רציני ? זה מה שקרה ?" הוא שאל בסקרנות "כן בחיי טום באמת תפס אותי" אמרתי לו "רק אל תגיד לי שזה היה כמו בסרטים הדביקים הדוחים האלה..." הוא טען, "מה איזה סרטים על מה אתה מדבר מרקוס ?" שאלתי "נו אתה יודע הסרטים האלה שבהם הבת תמיד נתקלת בבן עם הספרים שלה ואז היא מועדת והבן תופס אותה מהמותניים ואחר כך את הספרים שלה שעפו באוויר כדי להציל אותה איכ..." הסביר לי עם צמרמורת קלה בגופו , "מה ? תגיד לי אתה בסדר ? זה בכלל לא מה שקרה!" אמרתי "אה ? אז איך זה כן קרה...?" הוא שאל הרגשתי שפניי הסמיקו מעט והתלבטתי עם לספר לו מה קרה אבל החלטתי לדבר בכל זאת "טוב אם אתה חייב לדעת אני אספר לך" אמרתי "הלכתי במסדרון אחרי שיצאתי מהשירותים עם הפנים למטה אז לא שמתי לב שנתקלתי בטום אבל הוא כן תפס אותי מהמותניים...", "אוי נו... באמת ?"  מרקוס התלונן "בחייך ליאו אתה חייב לספר לו כבר! תחשוב על זה הרי אתה אוהב אותו כבר כמה זמן ? מכיתה ח' נכון ? ועכשיו אנחנו בכיתה י'!! אתה באמת רוצה לשמור את הרגשות האלה לנצח ליאו...?" מרקוס שאל, יכולתי לראות שהוא היה מודאג מעט...

"יום אחד אני אספר לו מרקוס... אבל לא היום..." אמרתי כשמתי לב שהגענו לבית שלי, מרקוס נאנח ואמר "טוב שיהיה זאת החלטה שלך ליאו... נתראה מחר ?" הוא שאל "כן נתראה!" אמרתי ונכנסתי הביתה למזלי ההורים שלי עוד לא הגיעו הביתה אז הלכתי לחדר שלי ולקחתי את הדבר היחידי שאני מרגיש בו חופשי הגיטרה החשמלית שלי הלכתי לכיוון שולחן הכתיבה שלי והוצאתי מהמגירה מחברת שחורה עם מילים לשירים שכתבתי, לקחתי את האוזניות שלי והתחלתי לנגן ולהוסיף מילים לאחד השירים שהיו במחברת הייתי כל-כך מרוכז בכתיבה שלא שמעתי את אבא נכנס לחדר וקורא לי עד ששמתי לב הוא לקחת את האוזניות שלי וזרק אותן על המיטה שלי, "לעזאזאל איתך ילד! אתה לא יכול לעשות משהו יותר מועיל מאשר לנגן על הגיטרה המחורבנת ? אני מתחרט שקינינו לך אותה בכלל... לך תעשה שיעורים!" אבא צעק ויצא מהחדר לא רציתי לגרום לבעיות אז עשיתי את השיעורים למרות זאת שאחרי כך בכלל לא יצאתי מהחדר העדפתי לוותר על ארוחת הערב מאשר לסבול את ההורים שלי, אבל בדיוק כשרציתי ללכת לישון...

-המשך יבוא-

היי כולם אז הנה הפרק השלישי להיום 

אם יש משהו שהייתם רוצים שאני אוסיף או אשנה אני אשמח שתגידו לי 

מקווה שתהנו שבת שלום ונתראה בפרק הבא!

אהבה הפוכה- גמורWhere stories live. Discover now