אהבה הפוכה- גמור

פרק 9

השעון המעורר צילצל מנגן את השיר האהוב עליי Story Of My Life של 1D ולא אל תשאלו אותי למה אני אוהב ואן דיירקשן, בכל מקרה נחזור לעניין קמתי מהמיטה לקחתי את התלבושת של בית הספר שמתי נעליים סידרתי את השיער וירדתי למטה לאכול, "למה את לא יכולה לעשות שום דבר כמו שצריך בבית הזה ?!" אבא צעק על אמא שהסתכלה עליו בעצבים "אני ? אתה זה שלא מזיז את התחת העצלן שלך פה !, אולי אם לא היית מתרכז יותר בעצמך ובאגו שלך הבן שלך לא היה ככה!" היא צרחה עליו חזרה אוף הם כל-כך מטומטמים!! למה הם חושבים שחוסר הדאגה שלהם קשורה לזה שאני הומו ? חשבתי לעצמי, לא היה לי כוח להתעסק בזה יותר מדי לקחתי את הארוחה שלי ויצאתי לבית ספר.

בדרך שמתי את האוזניות שלי והמשכתי לשמוע מוזיקה, אני לא יודע למה אבל מוזיקה תמיד הרגיעה אותי... ההורים שלי תמיד היו שמים מוזיקה ושרים לי (טוב זה לפחות לפני שהם התחרפנו על כל הראש שלהם)

הייתי מרותק בעולם משלי כמו שאני אוהב אל תבינו אותי לא נכון אני אדם חברותי פשוט לפעמים אני אוהב את השקט הזה כולנו צריכים אותו לפעמים לא ?, "היי ליאו!" מרקוס אמר בזמן שרץ לעברי והוריד לי אוזניה אחת כדי שאשמע אותו "הו היי אחי מה קורה ?" שאלתי כשנתתי לו כיף "הכל טוב" הוא אמר בחיוך "מעולה!" שמחתי לדעת שהכל בסדר עם מרקוס אני תמיד דואג לו אפילו שהוא יכול להיות קוץ בתחת שלי הוא חבר טוב וזה מה שחשוב חחחח "יו ליאו אתה שוב שומע שירים של 1D ? מרקוס שאל לפתע "כן למה ? אתה רוצה גם לשמוע ?" הצעתי לו אוזניה אחת, "יודע מה ? למה לא ?" הוא חייך לעברי ולקח ממני את האוזניה.

"איזה שיר אתה רוצה לשמוע ?" שאלתי את מרקוס בסקרנות, "לא יודע תן לי לראות ?" הוא ביקש "אוקיי קח" נתתי לו את הטלפון והוא בחר את שיר "מה עושה אותך יפה" חיוך עלה על פניי, אני מאוד אוהב את השיר הזה "אתה צריך לחייך יותר אחי..." מרקוס אמר פתאום "א-אה ?" הסתכלתי עליו בבלבול "אני רציני אתה צריך לחייך יותר יש לך חיוך יפה מאוד" הוא המשיך...

"ת-תודה" אמרתי בטון חלש "חחחח אחי אתה מסמיק" מרקוס ציין, "אוף אין לי כוח אלייך בוא נלך כבר..." נאנחתי בעצבים הגענו לכיתה בדיוק לפני השיעור הראשון שיעור כימיה וכן אני יודע מה אתם חושבים העובדה שאתה יושב ליד שון כבר לא מפריעה לך ליאו ? אז לא האמת שלא מאז המסיבה של ליאם שון ואני די מסתדרים הוא מבלה יותר עם מרקוס ואיתי מרקוס לעומת זאת תמיד ממציא בדיחות אלינו שאנחנו "מתאימים להיות זוג" או משהו כזה ואני ברצינות רוצה להרביץ לו כאילו זאת אומרת אין לי בעיה עם שון חוץ מזה שהוא עדיין קצת חצוף אבל מרקוס יודע שאני אוהב את טום! למה הוא עושה את זה ? אני באמת לא יודע...

"בחייך מרקוס תפסיק עם זה לפני שאני אבעט לך בתחת!" דרשתי בתקיפות, "חחחח אחי אתה בקושי מגיע לאמצע הגב שלי איך תבעט לי בתחת ?" מרקוס אמר והמשיך לצחוק על שון ועליי בזמן שישבנו על הגג בארוחת הצהריים...

אם יש דבר אחד שאני שונא שמרקוס עושה זה שהוא צוחק על הגובה שלי כאילו אני ליטרלי 1.61 והוא 1.72 ואני שונא את זה! "טוב טוב מה שתגיד...דפוק" השבתי לו בעצבים "טוב טוב תפסיקו...וליאו אני יכול לבעוט למרקוס בתחת או בביצים בשבילך אם אתה רוצה שהוא באמת יסבול חחחח" שון הציע "היי שון אל תתערב בזה!" מרקוס התלונן.

השיעורים המשיכו לעבור עד שהגיעה ההפסקה השנייה, מרקוס הודיע לשון ולי שהוא לא יוכל להיות איתנו בהפסקה הזאת כבר קודם בשיעור "רוצה ללכת לשבת על המדרגות ?" שון שאל המדרגות הן המקום הקבוע שלנו לשבת כשאנחנו בלי מרקוס, "אוקיי בוא" ישבנו על המדרגות כרגיל והייתה שתיקה קלה בינינו הייתי מרוכז במחשבות שלי שוב אז עשיתי את הדבר היחידי שעוזר לי להעביר את המחשבות שלי, התחלתי לשיר.

כשסיימתי את השיר הסתכלתי על שון והוא הביט בי בשוק, "וואו...מה זה היה ?" הוא שאל "מה זה הקול הזה ליאו איפה החבאת אותו ?" המשיך "אממ אני לא יודע תמיד אהבתי לשיר ולנגן..." הסברתי לו "אתה יודע גם לנגן ? על מה ?" 

"ע-על ג-גיטרה חשמלית" אמרתי מובך מעט, "וואו באמת ? זה ממש מגניב הייתי שמח לשמוע אותך פעם, חבל שאתה שומר את הקול הזה לעצמך אני בטוח שכל אחד היה מתאהב בך ישר אם הוא היה שומע את הקול שלך" הוא צחק, "כן אה ? כל אחד..." השבתי לו 

"היי אתה בסדר ?" שון שאל כשראה שאני מעט עצוב, "כן כן אני בסדר הכל טוב..." אמרתי "אתה בטוח ?" המשיך "טוב לא בדיוק אבל אני לא רוצה להטריד אותך עם הבעיות שלי זה בסדר שון..." הצהרתי שון הסתכל עליי בחיוך ואמר "היי זה ממש בסדר אל תדאג אני יודע שאני לא ממש טוב בלהקשיב או בלתת עצות אבל אני יכול לנסות.." הוא משך בכתפיו 

"אוקיי אם אתה אומר..." "אז מה שקרה בעצם זה שההורים שלי חושבים שאם הם היו שמים יותר לב אליי אז לא הייתי גיי או משהו כזה אני לא יודע..." קיפלתי את ברכיי אל החזה שלי והנחתי את ראשי עליהן, "מה הם דפוקים בשכל כאילו ? איך זה קשור אחד לשני ?" שון שאל "כן קצת ואני לא יודע איך זה קשור..." אמרתי "וזה מפריע לך ?" המשיך בשאלותיו "קצת...לא תמיד לפעמים אני מצליח להתעלם מזה..." הסברתי...

"אז תמשיך להתעלם אל תיתן למילים שלהם להגיע אלייך, תראה ליאו אני יודע שאני יכול להיות מניאק וחרא של בן אדם לפעמים אבל אני באמת מתכוון למה שאני אומר מי שאתה או הנטייה שלך לא אמורה לשנות לאף אחד ואם כן...אז אז פשוט תתעלם מהם גם אם אלה ההורים שלך אוקיי ? תוכל להבטיח לי את זה ?" הוא ביקש, "כן אני חושב שכן" עניתי "מעולה!" שון ענה לי בחיוך אני לא יודע למה אבל החיוך שלו גרם לי להרגיש יותר טוב...

"אמממ היי שון...א-אני יכול לבקש ממך משהו ?" שאלתי "בטח ליאו מה יש ?" "א-אני יכול ל-לחבק אותך ?" ביקשתי, שון נראה מופתע לרגע "אתה לא חייב אם זה גורם לך לאי נוחות" אמרתי "אה לא לא זה בסדר בטח שאתה יכול אם זה יגרום לך להרגיש יותר טוב אז אין בעיה..." הוא אמר בחיוך עם ידיו פתוחות לעברי...

שון חיבק אותי בעדינות והרשתי לעצמי לבכות מעט על חזהו, הוא לא אמר כלום שום שאלה לא יצאה מפיו הוא רק ישב בשקט וליטף את שיערי כדי שארגיע "ת-תודה"  לחשתי בשקט "אין בעיה..." הוא לחש לי חזרה ונשארנו ככה במשך כמה זמן...

-המשך יבוא-

פרק 9 של אהבה הפוכה כאן!

אני ממש נהנתי לכתוב אותו אני מקווה שתהנו כמוני 

לדעתי הוא יצא ממך חמוד! הייתם רוצים לדעת איך שון ראה את הסיטואציה הזאת ? 

מה אתם אומרים ? תרשמו לי בתגובות למטה 

נתראה בפרק הבא!