-נ.מ ליאו-
עברו שבועיים בערך מאז מה שקרה עם שון וטום, אני לפעמים באמת לא מבין אותו...
למה שהוא יעשה דבר כזה ?
למה לו לפגוע ככה בטום ? זאת אומרת אני יודע שהם לא חברים אבל אף פעם לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה...
"ליאו ילד חסר תועלת שכמוך רד למטה יש כביסה לקפל!" צעקה לי אמא
נאנחתי וירדתי למטה
"א-אני כאן..." מלמלתי
הדבר האחרון שאני רוצה זה להכעיס את אמא שלי
"סופסוף עד שאתה זז, לא מספיק שהבן היחיד שלי הומו הוא גם עצלן בנוסף!"
שתקתי, עדיף לי לא לענות לה
"עכשיו תתחיל לקפל לעזאזאל!" הפצירה בי
השעה כמובן הייתה מאוד מוקדמת בבוקר ההורים שלי תמיד מעירים אותי ממש מוקדם כדי שאספיק גם לעשות את מטלות הבית (מה שאמא שלי אמורה כמובן לעשות ולא אני) וגם כדי שאספיק להתכונן לבית הספר...
"סיימתי" הודעתי לה
"יופי עכשיו לך להתארגן"
עליתי חזרה לחדר שלי והוצאתי את התלבושת מהארון
לקחתי את כל הדברים שלי יחד עם "האוכל" ויצאתי לכיוון בית הספר
הטלפון שלי צילצל
"הלו ?" עניתי
"אחי! בוקר טוב!" קולו השמח של מרקוס נשמע מצידו השני של הטלפון
"בוקר טוב גם לך מרקוס" השבתי בשמחה
"אממ רציתי לשאול אותך משהו..." קולו של מרקוס השתנה לפתע כשדיבר
"מה ?"
"אתה עדיין כועס על שון ? כי אתה יודע אחרי הכל עברו שבועיים..."
"אני...לא רוצה לדבר אליו..." החלשתי את קולי מעט
"בחייך ליאו שון...רק מנסה להגן עלייך..."
"להגן עליי ממה מרקוס ? מטום ?" שאלתי בחוסר אמונה
"משהו כזה..." מרקוס השיב
"ולמה ?"
"אני לא יכול להגיד לך למה...אני מצטער אחי..."
"אני מבין...טוב נדבר בבית ספר ?" שאלתי
"ממ בטח"
"ביי"
"ביי" השבתי וסגרתי את הטלפון...
רוב היום עבר כרגיל, בהפסקה הלכתי ללוקר שלי לקחת כמה דברים לשיעורים הבאים
מאיזו שהיא סיבה אני לא יודע למה היה לי חשש לפתוח אותו לרגע
פתחתי אותו אחרי כמה שניות של מחשבה וראיתי פתק קטן נופל ממנו
פחדתי נורא לפתוח אותו "מה אם איזה הומופוב כתב את זה ?"
חשבתי לעצמי
הרמתי את הפתק בהיסוס קל, אבל החלטתי לא לפתוח אותו בינתיים
התלבטתי מה לעשות...
אפילו מרקוס לא ידע להגיד לי מה אני צריך לעשות איתו
"אחי באמת שאני לא יודע..." מרקוס הסביר
"באמת ? שום דבר ?"
הוא הנהן לשלילה
נאנחתי
"אז מה כדאי לי לעשות ?"
"אני לא יודע אחי..." מרקוס משך בכתפיו
-כעבור חודש-
הפתק עדיין הטריד אותי במחשבותיי לא ידעתי מה לעשות...
ישבתי עם טום במגרש עם הברכיים צמודות לגוף שלי והנחתי את ראשי עליהן
"ליאו ?" טום קרא בשמי לפתע
"ליאו!"
"א-אה ?" עניתי בבלבול
"הכל בסדר איתך ?"
"כן אני פשוט...קצת מוטרד..." הסברתי
"ממה ?"
נאנחתי
"אוקיי, מה אם מישהו היה משאיר לך פתק בלוקר שלך אבל היית מפחד לפתוח אותו כי אתה חושב שיש שם הודעה רעה עלייך או משהו כזה ?"
טום הביט בי בשאלה
"טוב...אני חושב שאתה צריך לקחת לעצמך זמן כדי להחליט אם אתה תפתח אותו או לא כי בסופו של דבר זאת החלטה שלך..." טום הסביר
הנהנתי
החלטתי לחכות עד הערב כשאחזור הביתה, וזה מה שעשיתי
שמתי את התיק שלי על הרצפה ליד המיטה והוצאתי את הפתק מהכיס
ידי רעדו מהחשש נשמתי עמוק נתתי לגופי להירגע וחיכיתי כמה דקות לפני שסופסוף פתחתי אותו
"טום הוא לא מי שאתה חושב שהוא...אני יודע את כל הסיפור האמיתי של המסיבה מלפני כמה שנים
אני מקווה שתוכל להאמין לזה, אם אתה באמת רוצה לדעת מה קרה תשאיר לי פתק מאחורי הספסלים של המגרש..."
הפתק הזה אכן הפתיע אותי, מובן ששמחתי שזה לא היה משהו רע עליי אבל מי כבר יודע משהו על טום שאנחנו לא ?..
-המשך יבוא-
הייהיי!
אשכרה פרק 21! הייתם מאמינים ?
זה ממש בזכותכם! באמת תודה רבה על התמיכה
זה ממש משמח אותי
קריאה מהנה ונתראה בפרק הבא!
YOU ARE READING
אהבה הפוכה- גמור
Romanceאתם בטח שואלים את עצמכם איך זה ? איך זה לחיות בבית שבו אתה בן יחיד להורים שלא מקבלים אותך, ולמה ? כי אתה גיי ואתם בטח תוהים איך זה כשאתה הגיי היחיד בבית ספר שהוא רק לבנים אז זה מה שעובר עליי אני ליאו ג'ניפר ואני גיי... החיים של ליאו אינם פשוטים כפ...
