פרק 11

155 14 0
                                    

-הערה-

אני רק מזהירה שיהיה כאן טריגר בכי אני כמעט בכיתי בזמן שכתבתי אותו עכשיו בואו נתחיל!

-יום שני-

התעוררתי בבוקר וכרגיל בלי שום תכנון למשהו מיוחד, "ליאו אתה לא מתכוון לאכול איתנו ?" אמא שאלה לרגע חשבתי שהיא באמת דואגת לי אבל לא נתתי לעצמי ליפול בפח שלה.

שתקתי לא אמרתי דבר אפילו לא רציתי להביט בה, כי ידעתי שזה רק חלק מהמשחק שלה ושל אבא להמשיך לעשות לי רע....לפעמים אני חושב על האפשרות לברוח מכאן! למקום רחוק שבו ההורים שלי לעולם לא ימצאו אותי.

סובבתי את ראשי ממנה בזמן שהכנסתי לחם קלוי לפי ויצאתי החוצה, "ליאו!!" שמעתי מישהו צועק לי מאחור הסתובבתי לעבר הצעקה וראיתי את מרקוס ושון הולכים יחד וזה גרם לי לחייך לעצמי מאיזו שהיא סיבה "ליאו חבר יקר שלי מה המצב ?" מרקוס שאל בזמן שקפץ עליי "אוי בחייך מרקוס רד ממני..." צחקתי בזמן שהוא הביט בי במבט נעלב.

"אתה נוראי כמעט כמו שון..." מרקוס התלונן "מה אמרת ? נראה אותך חוזר על זה שוב אם אתה לא רוצה בעיטה בתחת היום נוניז!" 

"אתה רואה ? אתה באמת נוראי שון!" מרקוס צעק בזמן ששון רדף אחריו, "חבר'ה בחייכם תפסיקו!" ניסיתי להרגיע אותם אך ללא הצלחה כלל...

נכנסנו לכיתה ובדיוק כשהתיישבנו במקום המנהל נכנס להודיע הודעה חשובה, "בוקר טוב תלמידים, אני לא אגזול הרבה מזמן השיעור שלכם אני רק רוצה שתדעו שבעוד כמה חודשים יחלו ההכנות לקראת נשף החורף המסורתי שלנו..." אני אסביר, לבית הספר יש שני נשפים בשנה לחורף ולקיץ כמובן שאנחנו עורכים עוד מסיבות קטנות באביב ובסתיו אבל נשפי החורף והקיץ הם האירועים הכי משמעותיים בכל בית הספר!

כל הכיתה החלה להתלחשש בניהם מהתרגשות, לי באופן אישי זה אף פעם לא היה אכפת הרי אני לעולם לא אוכל ללכת עם מישהו כי מי שאני אוהב ורוצה ללכת איתו בכלל לא יודע את זה...הרגשתי בדיכאון החלטתי להרים את ידי "כן ליאו ?" גברת נוניז שאלה

"גברתי אני יכול לצאת לשירותים ?" ביקשתי, היא הנהנה קמתי ממקומי ויצאתי לכיוון השירותים נעלתי את עצמי באחד התאים ובכיתי כי מה עוד יכולתי לעשות ?"

הוצאתי את האוזניות שלי ופוצצתי מוזיקה לתוך האוזניים רציתי לשכוח מהכל! צרחתי מכאבים בזמן שהדמעות נפלו מעיניי, למה ? למה זה מגיע לי ? למה אני כזה פחדן ?! קיללתי את עצמי והמשכתי לצרוח לעזעזאל! 

שוב, הייתי כל-כך שקוע בעצמי שלא שמעתי את דלת השירותים נפתחת "ליאו ?, אתה פה אחי ?" זה היה קולו של מרקוס...

שיט לא רציתי שיראה אותי במצב הזה! המשכתי לשתוק וישבתי בתא בשקט בתקווה שמרקוס לא ידע שאני כאן...

"ליאו ?" בחייך איפה אתה ?" שוב שמעתי את קולו של מרקוס אומר את שמי בדאגה, "ליאו ? אחי צא כבר החוצה אני לא צוחק איתך..."

אהבה הפוכה- גמורWhere stories live. Discover now