-נ.מ שון-
המשכתי לנסות להתקרב חזרה לליאו, להסביר לו למה עשיתי את מה שעשיתי אך ללא הצלחה...
הוא לא היה מוכן להקשיב לי או אפילו להסתכל בעיניי, בכל שיעור כימיה הוא המציא תירוץ חדש כדי להיות עם מישהו אחר
"אתה עד כדי כך שונא אותי עכשיו ליאו...?"
חשבתי בעצב, החלטתי להניח את הראש על השולחן גם ככה לאף אחד לא אכפת...
הלכתי במסדרון וראיתי את ליאו עומד ליד הלוקר שלו, החלטתי ללכת אליו כדי שיקשיב לי אחת ולתמיד
"ליאו!" צעקתי את שמו
מובן שהוא שמע אותי אבל החליט להתעלם ממני כהרגלו
"הו לא אתה ממש לא הולך להתעלם ממני הפעם ג'ניפר..."
חשבתי לעצמי
רצתי אליו ומשכתי אותו מהזרוע לכיוון של השירותים
הטחתי אותו בקיר ולכדתי אותו בין שתי ידי
"אאוץ'...שון מה לעזאזאל ?!" ליאו צעק
"אתה ממש לא הולך לברוח ממני יותר ליאו, אני רוצה שפעם אחת תקשיב לי..." פסקתי
"למה לי ?" ליאו אמר באדישות
"פתאום אתה זה שאדיש אליי ?"
הוא שתק
"אני צריך סיבה מיוחדת להיות אדיש ?"
"הבנתי אז אתה מחזיר לי אה ?"
"משהו כזה, עכשיו מה אתה רוצה ממני שון ?"
"אתה מוכן להפסיק לתקוף אותי לעזאזאל ?" ביקשתי
"שוב, למה לי ?" הוא שאל עם ידיו משולבות
"כי..."
"כי ?"
"כי...נמאס לי שאתה רחוק ממני ליאו...אני שונא את זה...
אני צריך אותך לצידי..." חיבקתי את גופו הקטן בחוזקה
"א-א-אני לא רוצה שתשנא אותי יותר ליאו, באמת שאני מצטער...
אין לך מושג כמה זה כואב לי כשאתה לא לצידי..."
קולי רעד, הדמעות החלו ליפול מעיניי
"ש-שון א-אני..."
הרמתי את ראשי והבטתי בו, גם הוא בכה
ליטפתי את עיניו ונגבתי את הדמעות
"למה אתה בוכה ?" לחשתי
"א-א-אני לא שונא אותך שון...זאת אומרת כן כעסתי עליך מאוד אבל עם הזמן הבנתי שאני..."
"שאתה מה ?" קירבתי את ראשי למצחו
"שא-א-אני א-א-אוהב אותך ש-שון..." הוא גמגם
דפקתי לו מבט מופתע
"א-א-אתה מה ??"
"אני הבנתי שאני אוהב אותך לא את טום..." חזר על דבריו
"אם כך...זה בסדר ?" שאלתי בהיסוס
הוא הנהן
שוב קירבתי את ראשי למצחו ונישקתי אותו
הרגשתי שהבטן שלי התפכה וגם הראש שלי היה מסוחרר
כל מה שידעתי שבאותו רגע זה שאני רוצה את ליאו לצידי...
אחזתי במותניו והוא ליטף את הלחי שלי בעדינות
"אממ- ש-שון" ליאו מלמל
"מה ?" שאלתי בשקט
"אני אוהב אותך" הוא לחש באוזני
חייכתי אליו
"גם אני..." השבתי
בדיוק אז התעוררתי והבנתי שהכל היה רק חלום
"פאק..." אמרתי לעצמי בזמן שהשענתי את ראשי על ידי בתסכול
אני לא מאמין שזה היה רק חלום...
"אתה עדיין חושב על החלום שלך על ליאו ?" מרקוס שאל
נאנחתי
"כן..." השבתי עם ראשי למטה
"מה אני יכול לעשות, כל פעם שאני מנסה לדבר איתו הוא פשוט מתעלם ממני!
טוב אבל זה די מגיע לי אני יודע..."
"נע, זה לא ואל תדאג אני בטוח שמתישהו הוא יהיה מוכן לדבר איתך אתה חשוב לו מדי"
"אם הייתי חשוב לו הוא היה מוכן לדבר איתי..." לחשתי
מרקוס הביט בי בדאגה ונאנח
"זה הדבר היחידי שאני חושב עליו...זה פשוט מתסכל אותי כל-כך לחשוב שליאו שונא אותי..."
דמעות ירדו מעיניי
"שון...ליאו לא שונא אותך פשוט קשה לו..." מרקוס אמר בניסיון לעודד אותי
"אני יודע אני פשוט...מרגיש כל-כך רע עם עצמי..."
"בוא הנה" מרקוס חיבק אותי עד שנרגעתי
בערב שכבתי במיטה שלי, לא נרדמתי
המשכתי לחשוב על החלום שלי בכיתה
ואז עלתה בראשי עוד מחשבה
"ממש חלומות נגד מציאות אה שון ?"
צחקקתי לעצמי ונתתי לעצב והתסכול שלי לתת לי להירדם...
-המשך יבוא-
אני חושבת שזה אחד הפרקים היותר חמודים שכתבתי,
אני מקווה שהחלום של שון שלנו התגשם!
קריאה מהנה ונתראה בפרק הבא!
YOU ARE READING
אהבה הפוכה- גמור
Romanceאתם בטח שואלים את עצמכם איך זה ? איך זה לחיות בבית שבו אתה בן יחיד להורים שלא מקבלים אותך, ולמה ? כי אתה גיי ואתם בטח תוהים איך זה כשאתה הגיי היחיד בבית ספר שהוא רק לבנים אז זה מה שעובר עליי אני ליאו ג'ניפר ואני גיי... החיים של ליאו אינם פשוטים כפ...
