פרק 28

120 7 6
                                    

-נ.מ מרקוס-

הלכתי לקחת את ליאו לבית הספר כשראיתי באתר של בית הספר שהתאריך של הנשף נקבע כבר

"מה ? כבר ? אני לא מאמין" צעקתי

טוב מה אני מתפלא הנשף עוד חודשיים...ועדיין ליאו הולך עם טום...

"מרקוס תפסיק להתעסק באתר של בית הספר או שאנחנו נאחר ואבא שלך יהרוג אותנו על בטוח!"

"הו אתה צודק ליאו!"

רצנו לבית הספר ונתקלנו בשון שרכב על האופניים שלו...

"הו היי חבר'ה!" שון אמר בחיוך

"היי אחי!"

"ה-היי שון..." קולו של ליאו היה שקט

תנו לי להסביר לכם, שני הטמבלים האלה השלימו בסוף השבוע שעבר ומאז ליאו כרגיל מתנהג מוזר לידו ובכל פעם שאני שואל אותו על זה הוא ישר אומר:

"א-א-אז לא שאני אוהב אותו או משהו כזה..." כן בטח לא אוהב אותו בתחת שלי! תיבלע את האגו שלך ותודה בזה כבר ג'ניפר! אתה משגע אותי...

"מרקוס ? אחי אתה בסדר ?" שון שאל

"כן כן אני בסדר אחי, פשוט למישהו כאן יש בעיות אגו" הבטתי במבט חד וקר לליאו שיבין שאני מדבר אליו

"לי ? אין לי בעיות אגו על מה אתה מדבר ?"

"חה, כן בטח אין לך בעיות אגו, אם לא היה לך אגו היית אומר לשון את האמת סופסוף!" צעקתי

"אה איזו אמת ? ליאו על מה הוא מדבר ?"

"ע-ע-על ש-ש-שום דבר קדימה ב-ב-בואו נלך אנחנו נאחר..."

בחיי הילד הזה קוץ בתחת! אח אני לא מאמין!

"ליאו יא מטומטם מה נסגר איתך ?? אני באמת לא מבין אותך לפעמים..." צעקתי עליו בזמן ארוחת הצהריים 

"עזוב אותי כבר! בחייך!" הפנים שלו היו אדומות מאוד, בחיי לפעמים הוא כל כך מצחיק

"לא אני באמת לא מבין, למה זה כל כך קשה לך לקבל את העובדה שזה אפשרי ?"

"שאני אוהב את שון ? אין מצב, אנחנו חברים טובים"

דפקתי לעצמי מכה על המצח עם היד "ליאו, גם אתה וטום חברים ואתה מאוהב בו!"

לפעמים אני חושב שליאו משחק אותה מטומטם למרות שהוא יודע שהמצב הזה אפשרי

"פשוט פעם אחת תקשיב באמת ללב שלך במקום ללכת מסביב למה שאתה מרגיש בסדר ?"

הוא הנהן

"יופי אני שמח עכשיו בוא נלך לכיתה"

בשיעור מתמטיקה המורה אלון ביקש משון לשבת ליד ליאו כדי שהוא יוכל לעזור לו במהלך השיעור כי שון גם לא ממש טוב במתמטיקה

שמעתי אותם מדברים כל השיעור, שמחתי לראות את ליאו מחייך עבר המון זמן מאז שהוא חייך ככה...

אחרי בית הספר ראיתי את ליאו ושון מדברים אז החלטתי להתקרב ולהקשיב להם כן אני יודע שזה לא בסדר אבל הסקרנות שלי הרגה אותי בסדר ?

התחבאתי מאחורי הספסלים והקשבתי להם

"אז על מה רצית לדבר איתי ליאו ?" שון שאל

"אממ ז-זה..."

שון הביט אליו בשאלה

ליאו היה נראה כאילו קשה לו אבל פתאום היה לו מבט חד וברור בעיניים

"שון...אני לא בטוח מה אני מרגיש כלפייך, כל יום שאתה לידי הרגשות האלה רק מתחזקים וזה משגע אותי לפעמים אני כבר לא בטוח אם אני אוהב את טום או ש..."הוא הוריד את מבטו מטה ואז הרים אותו חזרה לעיניו של שון "אני בעצם אוהב אותך"

מה האוזניים שלי שמעו נכון ? ליאו התוודה הרגע ? אין מצב!

"ליאו...אתה לא אוהב אותי" שון לפתע התחיל לדבר מה שגרם לליאו ולי לשתוק

"אה ?"

"אתה מבולבל, הרגשות שלך לטום מתערבבים ויוצרים לך מין סלט במוח תאמין לי שאתה לא אוהב אותי"

רגע רגע רגע מה ??? שון דחה את ליאו כרגע מה למען השם אתה עושה אידיוט ??

"כשתהיה בטוח ורק כשבאמת תהיה בטוח אני אהיה מוכן לשמוע את המילים האלו שוב אבל עד אז אני אתן לך לחשוב קצת..." טונו של שון נשמע קר כל כך קר שהוא גרם לי לצמרמורת

"טוב אני מבין"

החלטתי לחכות קצת אחרי שליאו הלך אבל...

"נו אתה מתכוון לעמוד שם עוד הרבה זמן ?"

"איך ידעת שאני שם ?"

"כי אני מכיר אותך אידיוט"

"בכל מקרה מה אתה עושה ? ליאו אשכרה אמר לך שהוא אוהב אותך הרגע אתה מטומטם או מה ?"

"לא אני לא, הוא מבולבל הוא לא חושב בהיגיון הוא צריך את הזמן הזה להבין באמת מה הוא מרגיש..."

"ומה תעשה עד אז ?"

"לא יודע"

לפעמים אני באמת לא יודע למה אני חבר של שני אלה בחיי...

-המשך יבוא-

כן כן אני יודעת שליאו יצא קצת אידיוט גמור בפרקים האלה אבל זאת הכוונה שלי אוקיי ? אז תסמכו עליי ותהנו מהקריאה!

אהבה הפוכה- גמורWhere stories live. Discover now