נקודת מבט לואי
שיא המסיבה, אנשים רוקדים ונהנים מלא אלכוהול על השולחנות ואנשים מסומים ממנו ורק אני סתם עומד בצד ולא עושה כלום פתאום אני מרגיש יד על הכתף שלי וניסיתי להבין מי זה וזה היה הארי שסימן לי לבוא איתו לרגע והוא נראה קצת שיכור אני לא אשכר (הבנתם מה עשיתי פה הא?~ה.כ) אבל בכל זאת עקבתי אחריו כי בכל זאת אנחנו 'זוג'.
בזמן האחרון אני די חושב שאני מרגיש אחרת כאילו אני והארי לא באמת צריכים לזייף את הזוגיות שלנו למרות שבבית ספר אנחנו אפילו לא מתנהגים כזוג, אבל לא יודע הייתי רוצה שזה יהיה יותר ככה הלב שלי מרגיש
"מזל טוב קטין" הארי לחש לי באוזן והרגשתי מן צמרמורת כזאת שעוברת בגופי ולא סתומים לא התחרמנתי "תודה הארי" אמרתי בחזרה "איך זה להיות בן 16 בערב כריסטמס?" הוא שאל אותי "מוזר קצת אבל רגיל אני מנחש" אמרתי "תגיד של מי הבית הזה?" שאלתי ברנדומליות "ברוך הבא לבית של משפחת סטיילס" הוא אמר 'מה?' חשבתי לעצמי למה שייתן את הבית שלו בשבילי ללילה אחד "ואם אתה שואל למה אני הבאתי לך את הבית למסיבה זה בגלל שרציתי מאוד שתהנה" הוא אמר
"תודה אבל דבר ראשון אני לא מכיר חצי מהשכבה, הם שונאים אותי וגם אני לא אוהב מסיבות כל כך אבל באמת כל הכבוד ותודה על זה אני ממש שמח" אמרתי והוא בטח היה מאוכזב מכך הרגשתי את האכזבה שלו בעיניים שלו "אתה בטח מרגיש רע נכון? אני כל כך מצטער" אמרתי.
הוא התקרב אליי ככה שנהייה צמודים ממש "אני מחבב אותך ואתה כנראה עדיין לא הבנת את זה" הוא אמר והייתי בשוק ופה הבנתי גם אני מחבב אותו ואני צריך להגיד לו את זה גם "אני גם מחבב או-" אמרתי ונקטעתי על ידי נייל שאומר שהעוגה פה.
ירדנו למטה אני והארי לכיוון הסלון וכולם שרו לי היום יום הולדת וזה היה ממש חמוד זה קצת הרגיש מוזר אבל נהנתי בסך הכל נראה לי.
אחרי כמה זמן חזרתי הבייתה כי ראיתי שרוב האנשים נרדמו וגם ככה רציתי ללכת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קמתי למחרת בבוקר והרגשתי כל כך עייף שבקושי קמתי למזלי לא שתיתי אתמול כי אם הייתי שותה היה לי סבל רציני היום "היי בוקר טוב ישנוני איך היה אתמול" אמא שלי אמרה "היה סבבה לא יותר מידי" אמרתי "לא באמת נהנת נכון?" היא שאלה "אני מצטער אני לא אוהב את המסיבות האלה" אמרתי והיא באה והתיישבה לידי "זה בסדר בובאר אני לא אעשה את זה יותר" היא אמרה "אם זה מסיבה לפחות שתהייה מצומצמת" אמרתי "סבבה רשמתי".
"בואו לפתוח מתנות ילדים" אמא שלי צעקה מהחדר שלי והרגשתי את האוזניים שלי מתחרשות "אני פה לא צריך לצעוק אלוהים ישמור" אמרתי ואמא שלי צחקה והלכנו לכיוון הסלון.
"יואוא אמא תודה רבה" אמרה לוטי אמא שלי קנתה לה טלפון חדש שהיא רצתה הרבה זמן ואוזניות חדשות ופתאום נשמעו דפיקות בדלת "מישהו אמור להגיע?" שאלתי וכולם הנידו לשלילה "טוב אני אפתח" אמרתי והלכתי לכיוון הדלת ולא האמנתי למי שהיה שם.
פתחתי את הדלת ושם הארי עמד והוא לבש חולצה לבנה עם קשקושים עליה ומכנס שחור פשוט (תמונה למעלה תהנו ממנה~ה.כ) ונראה כל כך עייף "היי הארי חג שמח" אמרתי בנעימות "היי אפשר לדבר? אני מפריע במשהו?" הוא שאל "קצת אני והמשפחה שלי פה פותחים מתנות אבל אתה יכול להישאר ונוכל לדבר אחר כך" אמרתי והוא הנהן והצטרף אלינו.
"תכירו זה הארי הוא חבר טוב שלי מהבית ספר" אמרתי והרגשתי מן צביטה בלב , וזה הרג אותי מבפנים כי הרגשתי את המבט המאוכזב שלו על הפנים שלי "חבר טוב?" לוטי אמרה והנהנתי והיא הסתכלה עליי בפרצוף חשוד.
המשכנו לפתוח את המתנות וכולם התחדשו במתנות יפות והגיע תורי לפתוח את המתנה שלי והייתי בשוק קיבלתי פטיפון שרציתי הרבה זמן, התחלתי לקפוץ ולצעוק משמחה בבית "לואי תרגע אתה עוד תהרוס את זה" אמא שלי אמרה ועצרתי "אני הולך לשים את זה שנייה בחדר שלי ואני חוזר" אמרתי והלכתי לחדר שלי.
שמתי את הפטיפון בחדר שלי וסידרתי שיהיה לו מקום ושהחדר יהיה יפה, באתי לצאת ואז ראיתי את הארי נכמס לחדר שלי ועצרתי "כן הארי?" אמרתי "חדר יפה יש לך" הוא אמר והסמקתי בקטנה "תודה" אמרתי "רציתי לדבר איתך" הארי אמר וואו כאילו לא ידעתי "אתה זוכר מה היה אתמול" הוא אמר "אני זוכר אבל לא הייתי לידך כל הזמן" אמרתי "ממה שהיית לידי תספר" הוא אמר.
"טוב זה התחיל בזה שהיית צמוד אליי ככה" אמרתי והדגמתי לו איך היינו קרובים "אוקיי ואז?" הוא שאל "שאלתי אותך של מי הבית שבו המסיבה והסברת שזה הבית שלך וגם שאלת אותי על איך זה להיות בן 16 בערב כריסטמס ו-" אמרתי והארי קטע אותי "תגיע לעיקר לו" הוא אמר וחייכתי חיוך קטן בליבי לו "אוקיי סליחה אז כן היינו צמודים כמו שאנחנו עכשיו ואמרת לי שאתה מחבב אותי" אמרתי "ומה הגבת בחזרה?" "שאני מחבב אותך גם" אמרתי והשפלתי את הראש שלי לרצפה.
"בחיים אל תשפיל את ראשך אתה יפה מידי בשביל זה" הארי אמר וחייכחתי חיוך קטן "חשבתי שאתה שונא אותי ושלא אכפת לך ממני" אמרתי "אם רק היית יודע לו אני לא הייתי עושה את זה" הוא אמר ולא הבנתי למה הוא מתכוון.
הוא נישק אותי פתאום ואני נסחפתי עם הנשיקה, היא הייתה איטית וטובה "לואי אני הייתי טיפש ואני כל כך מצטער על הכל ויש לי רק בקשה אחת" הוא אמר "אתה רוצה להיות חבר שלי בלי זיופים" "כן הארי אני מסכים"
אני נפלתי לדבר הזה יותר מידי חזק
YOU ARE READING
Black And White
Fanfiction"יש לי מצב בלתי הפיך ואין לי בעיה איתו, כי למרות הכל הוא תמיד יגרום לי להרגיש שאני רואה הכל, לא משנה המצאות ולא משנה שום דבר אני והוא נועדנו להיות!" לואי ילד בכיתה י' והחיים שלו אכזריים אליו, הוא נולד כעיוור צבעים רואה רק בשחור ולבן, לא רק זה הוא סו...
