פרק 74

417 41 72
                                    

עוד פרק להיום!!!
אני ממש משתדלת לעלות לכם/ן פרקים כל יום אז סליחה אם לפעמים יש עיכוב...
בבקשה תצביעו ותגיבו, ותודההה!!
תהנו🤍

-
לואי התעורר כשיד מנענעת את כתפו בעדינות, עיניו נפערו. הוא נפגש עם פניו של ליאם "לו, הארי הועבר לחדר בקומה השנייה".

הוא התיישב מיד, משפשף את עיניו. "אני יכול לראות אותו?"

"אני צריך לדבר איתך על משהו מהאחות." ליאם אמר, לואי הנהן, "המשך."

"היא ביקשה ממך להכין רשימה של אנשים שהורשו להיכנס לחדרו של הארי, ושומר יישב בחוץ עם הרשימה ויכניס רק אותם אנשים ספציפיים." הוא הושיט לו פיסת נייר ועט, לואי לקח אותה ורשם את השמות החשובים ביותר.

הם סיימו והלכו לחדרו של הארי, האחות, הרופא והשומר היו.

"היי, יש לנו את הרשימה." ליאם אמר, לואי מסר את הרשימה לשומר. השומר הסתכל דרכו והנהן.

"אני יכול לראות אותו ?" שאל לואי את האחות, היא הנהנה.

"תודה." לואי הנהן ונכנס לחדר, סגר את הדלת מאחוריו בשקט. הוא הסתובב להביט בהארי, הוא נראה כל כך שליו. הוא היה פחות חיוור מבעבר, מחוברת לזרועו אינפוזיה.

הוא התקרב והתיישב לידו, מרים את ידו אל לחיו. הוא חייך בשקט, הוא כל כך התגעגע אליו. הוא רכן למטה והצמיד ניקור רך על שפתיו הסדוקות, נשען על חזהו

"התגעגעתי אליך כל כך." הוא לחש וקבר את פניו בחזהו, "הייתי כל כך מודאג, חמשת הימים האלה היו הגרועים ביותר".

הוא נשאר מחובק אליו עוד קצת לפני שהרגיש שהוא זז מעט, גורם לו להתיישב.

הארי זז שוב, גבותיו קמטו. הוא היה חם ונעים, וזה היה מוזר. הוא חשב שהוא שמע את קולו של לואי.

"הארי? האז, אתה שומע אותי?" שאל לואי וליטף את לחיו, עיניו של הארי נפערו לאט לאט, גרמו ללואי לחייך מבעד לדמעות שמחות.

"לו?" הארי שאל, קולו היה צרוד. לואי גיחך, "הארי, הו אלוהים." הוא רכן למטה וחיבק אותו.

הארי הביט סביבו, הקירות היו לבנים, בניגוד לקירות האפורים במחסן. הוא עמד לדחוף את המשקל על חזהו, וחשב שזו קנדל, אבל כשהביט למטה הוא נתקל בשיער הרך והחום המוכר.

"לואי?" הוא שאל, כמעט כלא מאמין. לואי הרים את ראשו מעל חזהו, מחייך עם דמעות על לחייו. הארי הרים את ידו כדי לחפן את לחיו, "א-אתה -״

"אני כאן. יש לי אותך." לואי הנהן ורחרח, "המשטרה מצאה אותך. אתה בבית החולים. אני כאן, כולנו כאן."

A model And A Fan-Larry מתורגםWhere stories live. Discover now