When the smoke is in your eyes-L.s // מתורגם

0.22

לואי בילה את סוף השבוע שלו עם אמא שלו ואחיות ואז שני, שלישי ורביעי עם מקס וחבריו. הארי כמובן התבכיין על האמירה שהוא תכנן הרבה דברים בשבילם שיעשו. יום חמישי ה-9, היום לפני שהארי עזב לאוניברסיטה, לואי עלה על האוטובוס והלך לעבר הבית שלו סביבות 1 בצהריים. כרגיל, נייל ענה לדלת בבוקסר שלו בלי שום הפתעה בעובדה שזה היה לואי.

״האם אתה אי פעם לובש בגדים?״ לואי שאל אותו, צובט את הבטן של נייל.

״אני כן לובש בגדים.״ נייל ענה, קופץ בחזרה מחוץ להישג ידו של לואי.

״לא הרבה מזה.״

״אני לא צריך, כולכם ראיתם את זה בעבר.״

״לצערי.״ לואי ענה עם חיוך חצוף, חלף על פני נייל ולתוך הסלון.

כאילו הוא הרגיש שלואי היה שם, הארי ירה החוצה מהמטבח והפיל את הילד הצעיר על האדמה.

״לא ראיתי אותך נצח.״ הוא יילל, הפנים שלו נלחצות על צווארו של לואי.

״אני איש עסוק סטיילס.״ לואי ענה, מושך את הראש של הארי רחוק ממנו כדי שהילד הגדול יקבל את ההודעה וירד ממנו.

״אבל אני הולך מחר.״

״כן, אני לא יכול לחכות.״

״זה כל כך מרושע.״ הארי השתולל, שילב את זרועותיו על חזהו כמו ילד.

לואי צחק ועמד, הארי עושה את אותו הדבר רק אחרי כמה רגעים. נייל נסוג מזמן בחזרה לחדר שלו, או לשל זאין, עוזב את השניים לעמוד לבד בסלון.

״ובכן מכיוון שאני הולך מחר אני חושב שאנחנו צריכים לעשות משהו היום, משהו פראי.״ הארי אמר לו.

״כשאתה אומר פראי אתה עדיין מתכוון חוקי נכון?״ לואי שאל.

״כאילו אני אעשה משהו לא חוקי.״

״אולי, לבית הזה יש ריח של איזה חומרים אי חוקיים.״

״זאין.״ הארי ענה בלחש במה, כאילו זה היה איזה סוד גדול.״

״הגיוני.״ לואי משך בכתפיים שלו.

״בכל מקרה, בוא נלך לעשות משהו, אביא את המפתחות שלי מהקערה ליד הדלת ותפגוש אותי ברכב ב 2.״

לואי עשה מה שאמר לו, לא שואל מה הארי עושה והולך לבחוץ לרכב. כשהארי יצא החוצה לרכב הוא חייך אל לואי ונכנס פנימה, מכבה את הרדיו כדי שהוא ולואי יוכלו לדבר. הם דיברו על מה הם עשו בימים שהם היו בנפרד, לואי מבין כמה הוא באמת התגעגע להארי אבל לא הודה בזה. כרגיל להארי לא היה מושג לאיפה הוא מסיע אותם והם סיימו עם ללכת ל20 דקות מסע ברכב ואז מסיימים בפארק.