"המפקד שון, איפה להניח את שק האימון החדש?" שאל אותי אחד הטירונים שהצטרפו למשמר הארמון, ארתור,
"תניח אותו בךינת החדר, עוד מעט שכולם יחזרו מריצת הבוקר נדאג לסדר אותו" עניתי לו והוא עשה כדבריי, עברו כבר חמישה ימים שלמים מאז שלאמרלד היה את החיזיון על מלך אוריקינה, מאז שנחשפנו בפני המלך והמלכה ומאז שהוצאתי את הטבעת מהקופסא וכרעתי ברך לפניה, המלך והמלכה סיפרו לנו שאוריקין העשירי הופיע בחתונה שלהם כאות כבוד ובנוסף לזה הביא מתנה, כאשר היה בן עשרים וחמש שריפה פרצה באגף שלו בארמון ולקח שעות עד שהצליחו לכבו תאת השריפה ולהציל אותו, אבל אפילו אחריי שהצילו אותו וטיפלו בו האש עשתה אתשלה ולקחה ממנו חצי מפניו, היא צילקה אותו כהוגן אפשר לומר, הם סיפרו לנו שכאשר אמרלד נולדה הוא כעס, הוא לא הופיעה ולא שלח אפילו מכתב או מתנה כמו כל האחרים רק שלעומתם איתו הייתה למלך ולמלכה חברות רבת שנים, מאז שהועברתי בתפקידי להיות עוזרו של אבי והוא שם אותי להיות מפקד על הטירוניםל אני והנסיכה דיברנו דרך מכתבים שאחים שלה דאגו להעביר אותם בינינו, עכשיו לפי מיכתביה המלך מנסה לגלות על הסיבה לכעסו של אוריקין העשירי כלפי בעלי העיניים הורודות והמלכה דואגת לכך שאני ואמרלד לא ניפגש ושלא יגלו על הסיבה האמיתי לסילוקי מתפקיד הגנתה, כולם בטוחים שהסיבה האמיתי היא כי אבי ביקש מהמלך מישהו שיעזור לו לאמן את הטירונים, והמישהו הזה היה אני, שמעתי צעדיי ריצה מהירים מתקרבים לדלת חדר האימונים והשומרים לעתיד הידועים גם כטירונים נכנסו ממנה, מתנשפים ומזיעים,
"אתם רואים את השק בפינה של החדר?!" צעקתי עליהם ברגע שהאחרון דרך בחדר מבלי לתת רגע אחד של מנוחה, כמו שעשו לי,
"כן המפקד!" הם צעקו ביחד,
"יש לכם בדיוק חמש דקות לדאוג שהשק הזה ייתלה מאמצע התקרה, הדקות שלכם מתחילות עכשיו!" בשנייה שסיימתי את מילותיי הם רצו לשד והתחילו לצעוק אחד על השני במטרה לתלות אותו, אחד חושב שהוא יודע יותר טוב מהשני והשלישי חושב שהוא יודע יותר טוב מהאחד אבל הם שוכחים שהמטרה היא לא לגלות למי יש אגו יותר גדול אלא לתלות את השק בחמש דקות, אין סיכוי שהם יצליחו בזמן הקצוב אבל תליית השק היא לא המטרה האמיתית של האימון,
"חמש דקות עברו!" צעקתי והם נעצרו, נלחמים על האחיזה בשק, "ארתור תחזיר את השק למקום וכלהשאר תחזרו לעמוד על הקו הלבן!" צעקתי עליהם והם עשו כדבריי כמקשה אחת, אז עכשיו הם עושים ביחד? גלגלתי את עיניי לעצמי ולאחר שארתור חזר גם כן לפס הלבן נתתי להם להתחיל מחדש, "שוב!" הם הבינו את כוונתי ויצאו למשימה, דקה עברה ומיד אחריה שתיים עברו והשק היה כבר בחצי הדרך למעלה אבל הבעיה שלי הייתה שחצי מהקבוצה משתפים פעולה לתלייתו בזמן שהחצי השני רק מסתכל עליהם, זה הולך להיות אימון ארוך,
המפקד שון" שמעתי קול קורא לי בצחוק מאחוריי והסתובבתי למרות הידיעה למי הקול שייך, הנסיכים התאומים עמדו מאחוריי והסתכלו על הטירונים מתאמצים,
"באנו להביא לך מכתב ממנה" סול הודיע בשקט וג'ורג' הושיט לי מעטפה לבנה, נקייה וטהורה,
"תודה"אמרתי ולקחת מידיו את המכתב, מקפל ומניח בכיס חולצתי,
"מחר אלכס יגיע וייקח ממך את שלך, אז תדאג לכתוב לה משהו שישמח אותה, אוקיי?" אמר ג'ורג' ויכולתי לשמוע את הנימה המאיימת בקולו,
"אוקיי" אמרתי בשקט,
"הוד מעלתכם!" שמעתי קריאות קול של השומרים הצעירים,
"אנחנו מצטערים על ההפרעה, בבקשה תיזרו לעבודתכם, אנחנו נלך עכשיו" ג'ורג' הוסיף לדבריו הקודמים ושניהם הנהנו בראשם אליי וחזרו על עקבותיהם,
"יפה, אני רואה שתליתם את השק, עכשיו תורידו אותו תתנו לארתור שישים בפינה ותחזרו לקו" הודעתי והלכתי לספסל שעמד לאורך הקיר והתיישבתי עליו,
"מה האימון הזה נותן לנו בכלל המפק? תלינו את השק כבר פעמיים שלמות?!" סוייר, אחד מהשומרים הצעירים והפזיזים ביותר שאל, הוא חושב שהוא יודע הכל ושאין מתאים ממנו לשמירה, כאשר הודיעו שאני אהיה המפקד כל הטירונים הוא ערער אצל הגנרל מפני שאמרו להם שהמפקד יהיה טירון בעצמו והוא החליט שהתפקיד שייך לו, כאשר גילה שאני בנו של הגנרל הבין שאין עם מי לדבר,
"כשתבינו על משמעות התרגיל אני אתן לכם ללכת לנוח, עכשיו תעשו כדבריי!" התחלתי לאבד סבלנות מפני שכל מה שרציתי לעשות היה לפתוח את המכתב, הוצאתי אותו מכיסי ומתוך המעטפה וקירבתי לאפי, הריח שלה היה מרוח על המכתב, ריח ורדים וגשם,
"להתחיל!" צעקתי כל הטירונים כאשר האחרון ביניהם היגע לעמוד על הפס והם התחילו במשימה בזמן שאני התחלתי בקריאה:
YOU ARE READING
Royal Guard/שומר מלכותי
Romantizm!גמור! !פנטזיה רומנטית לנוער בוגר-כתוב בעברית! *ספר זה הוא חלק שני מהסדרה Royal ולא מומלץ לקרוא אותו כספר בפני עצמו, ספר קודם-Royal blood/דם מלכותי* "In a world like ours, there are three types of blood: The blue-royal and vital blood, the blood tha...
