את מאמינה בגורל.
כל יום מחדש
הגורל לא מסביר פנים.
אז למה את ממשיכה להאמין?
את עונה שהגורל קיים,
למרות שהוא עקום.
שמתיישהו יהיה בסדר
למרות כל הסיכויים.
את מאמינה בטוב לב.
אך אנשים לא כאלו,
הם מרסקים את אמונתך.
למה את חוזרת ומאמינה?
את אומרת שיש אנשים טובים,
גם אם קשה למצוא אותם
שיום אחד תמצאי
גם אחריי שישברו אותך שוב ושוב.
את מאמינה באלוהים.
וכל הזמן, בשרשרת חוזרת
התפילות שלך לא נענות.
למה לבזבז את האמונה שלך?
את משיבה שאלוהים קיים,
גם אם התפילות לא מקבלות תשובה.
שיום אחד תקבלי מענה לבקשותייך
שאלוהים יסתכל ויגלה אותך לבסוף.
את מאמינה גם בקיום האושר.
אבל למרות כל זאת
אף פעם לא היית מאושרת באמת.
למה את מאמינה בו?
את עונה שהאושר עוד יבוא,
יום אחד, מבלי משים
תהיי שמחה באמת
והאושר יהיה איתך סוף סוף.
את מאמינה כשמאמינים הכל מסתדר.
אדם בור שכמוך
מאמין בתום לב בהרבה דברים,
אבל העולם אף פעם לא מסתדר למענו.
~~~
שנת כתיבה - משוערת - 2014
YOU ARE READING
בעולם הכי חשוך
Ficción General- והיא מתחילה מחדש. כי ככה זה עובד, לא? ככה עושים? היא כבר לא בטוחה, היא מרגישה זקנה, הו, כל כך פאקינג זקנה. מרוטה, שבורה, עייפה. ממש בת אלפי שנים. - מקבץ סיפורים קצרים, קטעים ספרותיים ואולי שירים מזדמנים שהרגשתי שצריכים לצאת החוצה :)
