אהובה, את יודעת?
לפעמים סיגריה אחת,
לפעמים ירוקה,
גורמת לי להרגיש חי שוב.
העשן עשיר, המוות חי.
אהובה, את יודעת?
יש משהו יפה בגועל הטהור של הקיא שהחטיא את האסלה,
כזה שלא אוכל להסביר.
יש משהו יפה בגופי הרפה, הנודף אלכוהול, שכוב על מפתן הדלת,
כזה שמילים לא יביעו.
אהובה, את יודעת?
יש משהו יפה בדמעות שלך,
יש משהו יפה בכאב על פנייך.
אהובה, אני אוהב את ההרס,
תני לי להרוס אותך גם.
אהובה, את יודעת?
לפעמים אני רוצה לשבור אותך,
למעוך אותך על הרצפה.
אל תדאגי, אהובה,
זה הכל לטובתך.
אהובה, את יודעת?
לפעמים אני רוצה למחוץ אותך,
בין ידי החסונות, עד שתישארי לא דבר.
לפעמים אני מכבה עלייך את הסיגריה ההיא,
אבל הכל מאהבה.
אהובה, את יודעת?
לפעמים כוס המשקה החריפה ההיא,
היא קורעת אותי מבפנים.
גורמת לי לבכות כמו ילד קטן
על מראם של חיי.
אהובה, את זה את לא יודעת:
קריאות העזרה שלך?
הן נכנסות מאוזן אחת,
יוצאות מהשנייה.
יש אנשים שאי אפשר להציל.
~~~
שנת כתיבה - משוערת - 2018
YOU ARE READING
בעולם הכי חשוך
Ficción General- והיא מתחילה מחדש. כי ככה זה עובד, לא? ככה עושים? היא כבר לא בטוחה, היא מרגישה זקנה, הו, כל כך פאקינג זקנה. מרוטה, שבורה, עייפה. ממש בת אלפי שנים. - מקבץ סיפורים קצרים, קטעים ספרותיים ואולי שירים מזדמנים שהרגשתי שצריכים לצאת החוצה :)
