Harry Styles | Frozen Emotion

Chapter 1

"אמנדה תעזרי לי להרים את המזוודה!" צרחתי עליה והיא קמה ונאנחה בכבדות כל הדרך אליי, עוזרת לי להרים אותה במדרגות אל החדר החדש שלי.

עד לפני שנה גרתי עם אמא שלי, ואז עברתי לגור עם אבא שלי כדי 'להשלים את החסר' שהוא לא היה שהייתי קטנה.

ההורים שלי התגרשו שהייתי בערך בת שלוש, ואמא שלי התחתנה שוב שהייתי בת תשע, ומהבחור שהיא התחתנה איתו יש לי שתי אחיות, קימברלי ואנסטסיה - קים ואנה.

משום מה אמא שלי תמיד אהבה לבחור שמות שכבר יש להם קיצורים, הקיצור של השם שלי זה סקיי.

עברתי עם חברה שלי אמנדה לדירה משותפת, כי היה נמאס לי להתנהג על פי החוקים של כל אחד מהוריי. וחוץ מזה אני כבר בת 21, באיזה שהוא שלב בחיים צריך לגור בבית משל עצמך.

אמנדה לא השותפה הכי טובה שיש, אבל היא גם לא כל כך נוראית.
כלומר היא עצלנית, היא מכורה לטלוויזיה, היא דרמטית ועוד כמה חסרונות שיש לה.

אבל אני מקבלת אותה, אנחנו חברות כבר מגיל חמש, אז אפשר לנחש שכבר התרגלתי.

פרקתי את המזוודות על המיטה החדשה שלי, וסידרתי את הבגדים שלי בארון.

"סקיי! הזמנתי פיצה, אני צריכה 20 דולר!" אמנדה קראה מלמטה, צפוי שאין לה כוח לעלות עד אליי ולהגיד לי את זה.

"בחייך אמנדה, למה אני תמיד צריכה לשלם על הכל?" נאנחתי וירדתי במדרגות עם הארנק שלי ביד.

"מצטערת, בזבזתי את כל הכסף שלי על הספרים של משחקי הרעב" היא שלחה לי מבט מתנצל.

"את בת 22, מי מבזבז את כל הכסף שלו על משחקי הרעב?" התעצבנתי ופתחתי את הדלת לשליח הפיצה.

"תודה רבה" אמרתי ונתתי לו את ה20 דולר.

"הייתי מלצרית" היא אמרה ושילבה את ידיה.

"כן, ופיטרו אותך אחרי שבוע" גלגלתי את עיניי והתיישבתי לידה, פתחנו את המגש והיא שמה את הפרק האחרון של האנטומיה של גריי. שהיא ראתה כבר 3 פעמים אם לא יותר.

שסיימנו, שמתי את שאר המשולשים בצלחת כדי שישאר לנו למחרת בבוקר והכנסתי לתנור.

"אני הולכת ללמוד, תנמיכי את הטלוויזיה כי את יודעת שאני לא מצליחה להתרכז ככה"

עליתי לחדר שלי והורדתי את המזוודה שלי על הריצפה כדי שיהיה לי מקום, הוצאתי את הספרים והמחברות והתחלתי ללמוד למבחן.

-

זה היה כבר כמעט לילה שאבא שלי ביקש ממני להגיע אליו, ידעתי שבטח אין לו משהו כל כך חשוב להגיד לי, הוא פשוא שונא לדבר בטלפון למשך זמן ארוך.

הוא היה רחוק ממני אז נסעתי אליו עם המכונית שאמא קנתה לי ליומולדת 19.

"היי אבא" אמרתי ונכנסתי לביתו, התיישבתי מולו והוא שתה את התה שלו כמו כל לילה.

"סקיי אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר בטון רציני וקימטתי את מצחי.

"לקחתי מהמרצה שלך את כל התוצאות של המבחנים ונכשלת בשניים!" הוא אמר והוציא דף מקופל מכיסו.

כמו שכבר ציינתי, זה לא חשוב בכלל.

"א.. אני באמת משתדלת אבא, אני לומדת כל הזמן ו-" נאנחתי, שנאתי שהוא תמיד ציפה ממני להכי טוב שיש.

"אני לא רואה את זה, אם את רוצה להצליח את חייבת ל-"

"ללמוד, אני יודעת. אמרת לי את זה לפחות עשר פעמים" נאנחתי והחזרתי לו את הדף.

"אולי את צריכה לקלוט את זה באמת"

"בסדר אבא, אני מבטיחה שאני אלמד. אני צריכה ללכת כי יש לי מבחן מחר בבוקר ואני רוצה להיות עירנית" אמרתי וקמתי מהספה.

"חסר לך ותיכשלי במבחן הזה" הוא אמר ונאנחתי בכבדות.

"אה וסקיילר, יש לי חבר שגר קרוב אלייך ואל אמנדה. תוכלי לתת לו את הדפים האלה עכשיו?" הוא שאל.

לקחתי ממנו את הדפים ואמרתי "מי ער בשעה כזאת?" שאלתי והבטתי באייפון שלי.

"הוא יהיה ער, הוא תמיד ער. פשוט תני לו את זה? הוא גר בקאפנל 32"

הנהנתי ופיהקתי, אני רק הולכת לתת את זה לאותו בחור ולישון.

אני כל כך עייפה.

נסעתי חזרה לשכונה שלי וכמעט עשיתי תאונה מרוב שהייתי עייפה, ואני מאשימה בזה את אמנדה.

היא לא עושה כלום, אני עושה הכל בבית הזה והוא בכלל שלה, ואני עוד צריכה ללמוד בזמן שהיא מתבטלת ורואה סרטים ותוכניות כל היום.

שהגעתי לרחוב, נזכרתי שההורים של אמנדה היו גרים בבית הזה.

הסתכלתי עליו מבחוץ ושמתי לב שהבחור ההוא כנראה שיפץ אותו ממש טוב, כי כמעט ולא זיהיתי את הבית הישן שהיה להם.

דפקתי כמה פעמים על הדלת עד שבחור מתולתל פתח לי.

"אממ היי. אני מחפשת את הארי סטיילס? אני הבת של ג'יימס אשבי" בקושי דיברתי ועוד פיהקתי באמצע, בואו נקווה שהוא הבין בכלל מילה ממה שאמרתי.

"אני הארי סטיילס, נחמד להכיר אותך ..?"

"סקיילר, או סקיי. איך שבאלך" אמרתי במהירות והוא הנהן.

"אז סקיילר. לא ידעתי שלג'יימס יש ילדים"

"אה.. רק אני למען האמת, ההורים שלי התגרשו שהייתי קטנה אז.." מלמלתי ומשכתי בכתפיי.

"רוצה להיכנס? או שאת נראית עייפה מדי" הוא גיחך.

"אה. כן אני לגמרי עייפה" אמרתי אחרי כמה דקות שהבנתי שכמעט נרדמתי לו על המשקוף של הדלת.

"הבית שלך רחוק? אני יכול להסיע אותך, אם כי אני רואה שהמכונית שלך פה אבל את לא כל כך עירנית"

הודתי להארי.. לבחור ההוא שהוא הקפיץ אותי הביתה במכונית שלי.

וכמובן שקיללתי את עצמי על כך שהייתי ישנונית מוך כזה בחור מושלם.

אוקי הוא חבר של אבא שלי, הוא לא אמור להיות מושלם.

פתחתי את הדלת וזרקתי את המפתחות על השולחן במטבח, ראיתי שאמנדה נרדמה בסלון וכיביתי את הטלוויזיה שנשארה דלוקה.

לא היה לי כוח להעיר אותה אז עליתי לחדר בעייפות, ונפלתי על המיטה בעייפות.