Chapter 5

650 60 7
                                    

"את רצינית? מה הבחור הזה עשה לי במיטה?" צרחתי בשקט כדי שהבחור ההוא לא יישמע.

"ש..שכבנו" היא מילמלה במבוכה.

"במיטה שלי?!"

היא גירדה את עורפה ופנייה האדימו.

"אוי אלוהים אמנדה. תחליפי לי מצעים כי אני לא מתכוונת לישון על זה" נאנחתי והיא הנהנה והלכה לחדר שלי.

ירדתי למטה והבחור עדיין היה בסלון, ברצינות חשבתי שהוא כבר הלך. מה הוא רוצה בכל מקרה?

וחוץ מזה חשבתי שאמנדה עברה ממזמן את התקופה של הסטוצים.

"ה..היי אני פול" הוא מילמל והבטתי בו בשאלה, זה אולי לא מנומס אבל אם הוא רק סטוץ שלה הוא היה כבר צריך ללכת.

"סקיילר, אבל אתה יכול לקרוא לי סקיי" אמרתי וניגשתי למטבח.

אחרי כמה דקות אמנדה ירדה והתיישבה לידו, הבטתי בה כדי שתסביר לי למה הוא עדיין כאן והיא באה לכיווני.

"הוא ידיד שלי סקיי" היא אמרה בשקט ופערתי את עיניי.

"י..ידיד הטבות?"

"סוג של" היא משכה בכתפיה ובלעתי את רוקי.

"כבר כמה זמן?"

"חודשיים. מצטערת שלא אמרתי לך על זה פשוט עד היום היינו רק אצלו ו-" היא התחילה להגיד וקטעתי אותה.

"והיה לכם נחמד, הבנתי את זה" גיחכתי והסתובבתי חזרה, וחתכתי לעצמי חתיכה של עוגה.

"אז הוא נשאר כאן?" שאלתי וליקקתי את אצבעותיי מהעוגה.

"אני לא יודעת, אני אמצא דרך להוציא אותו כבר ושוב, אני מצטערת על ה.. את יודעת" היא מילמלה והלכה לכיוונו, היא אמרה לו כמה מילים ואז הוא קם איתה לכיוון הדלת, הוא נופף לי לפני שהוא יצא וחייכתי חיוך קטן, כי זה לא שיש לי משהו אחר לעשות.

בסביבות הערב הלכתי לאבא שלי כי הדפסתי לו במדפסת של אמנדה כמה דברים שהוא היה צריך ממני, הייתי חייבת לו כי אני בעצם זאת ששברתי לו את המדפסת שהייתה לו.

הלכתי אליו ברגל כי לא עשיתי הליכה כבר הרבה זמן ואולי זה זמן טוב, אז הגעתי אליו אחרי עשרים דקות הליכה.

"היי אבא, הדפסתי לך מה שרצית" אמרתי ונתתי לו את הדפים.

"תודה סקיילר" הוא חייך ואז ישבתי איתו טיפה עד שהתכוונתי ללכת הביתה והוא קרא לי.

"אני מצטער שאני כל הזמן שולח אותך למקומות, אבל יש פה מסמך שמר סטיילס רצה והוא לא יבוא מחר ואני חייב להגיש לו את זה כבר, אז חשבתי על זה שאתם קרובים ורציתי שתתני לו את זה בעצמך? אני אבין אם לא תסכימי" הוא אמר והנדתי בראשי.

"זה בסדר אבא, הוא באמת קרוב אליי ואני יכולה לתת לו את זה" חייכתי ויצאתי מהבית שלו אחרי שנתתי לו חיבוק.

ממש רציתי לראות את הארי.

אוקי לא ממש ממש, זה יישמע נואש מדי אבל כן יש משהו בי שרצה לראות אותו.

הלכתי לכיוון הבית שלו ורציתי לדעת למה אבא שלי מחזיק אצלו כל הזמן מסמכים שקשורים אליו, אני יודעת שהארי עובד איתו אבל הוא אף פעם לא נותן לאנשים מסמכים שהוא לא בשעות העבודה.

דפקתי בדלת שלו והבטתי על המעטפה, מנסה לראות מה יש בפנים בלי לפתוח.

"סקיילר" קולו הברור של הארי נשמע והרמתי את ראשי מיד.

"אה..היי אמ אבא שלי ביקש ממני להביא לך גם את זה..? אני יודעת שזה כנראה לא הכי נעים שכל פעם אני צריכה לתת לך משהו ממנו אבל.."

"זה בסדר. אני דווקא שמח לראות אותך פה, תיכנסי?" הוא שאל והנהנתי.

הבטתי מסביב והבית שלו היה כולו לבן, כל דבר שהיה לו היה לבן, זה היה נראה מושלם. ואני לא זוכרת שהבית של ההורים של אמנדה היה כזה.

הבטתי בתמונה שהמסגרת שלה הייתה שחורה וזה משך אליה את כל תשומת הלב.

הבטתי בילד קטן עם ילדה קטנה והרמתי את התמונה קרוב אל פניי.

"זה אני, עם אחותי ג'מה. התמונה הזאת מגיל שמונה בערך" הוא גיחך והחזיר את התמונה למקום.

אני צריכה להפסיק לגעת בדברים של אנשים.

התיישבתי בספה, שהייתה גם לבנה מה שהיה צפוי.

הבית היה יוקרתי ממה שזכרתי אותו, הוא היה מצוחצח כמו חדש והיה קשה להאמין שמישהו גר שם והבית עדיין לא התלכלך בכלל.

"רוצה משהו לשתות?" הוא שאל וניערתי את ראשי מבהייה על הבית.

"אה.. תה?" גיחכתי והוא הנהן.

התעסקתי עם אצבעותיי עד שהוא חזר עם שתי כוסות תה, הודתי לו ולגמתי מהכוס שלי.

"יש לך בית יפה" מלמלתי בזמן שהסתכלתי סביב.

הוא הנהן בתור תודה ושתקתי כי לא הייתי בטוחה מה אני אמורה להגיד לו כרגע.

"אז סקיילר" הוא התחיל להגיד ותיקנתי אותו שוב "סקיי בבקשה, רק סקיי" מלמלתי והוא הנהן.

"איך היה המבחן ההוא?" הוא הביט בי והבחנתי בעיניים היפות שלו, אבל אז כחכחתי בגרוני כדי להשתחרר מהבהייה.

"ב..בסדר אני מניחה, קצת קשה" משכתי בכתפיי והוא הניח את הכוס שלו על השולחן.

"אם תצטרכי עזרה בלמידה מתישהוא, אני תמיד כאן" הוא הציע.

Harry Styles | Frozen EmotionWhere stories live. Discover now