Harry Styles | Frozen Emotion

Chapter 6

פערתי את עיניי ואז ניערתי את ראשי.

"אתה יכול? אני מתכוונת, אתה לא חייב.." מלמלתי והנחתי את התה שלי על השולחן.

"אני רוצה סקיילר, אביך בוודאי רוצה שתשיגי ציונים גבוהים ואני יכול לעזור לך בזה" הוא חייך ושני גומותיו צצו.

"א..אז מתי?" לא יכלתי להתאפק וחייכתי חיוך די גדול.

גם מורה פרטי, וגם חתיך.

אני צריכה להשתיק את המחשבות שלי.

"את רוצה להתחיל מחר? אני פנוי כמעט בכל יום" הוא אמר וגיחכתי.

"אבל אתה עובד לא?"

"לא הרבה שעות ביום" הוא ענה.

"א..אוקי אז מחר יש לי יום חופשי בגלל המבחנים אתמול, תבוא מתי שמתחשק לך?" מלמלתי והוא חייך.

הוא לקח את הכוסות שלנו לכיור וקמתי לעברו.

"ללוות אותך סקיי?" הוא שאל וגירדתי את עורפי ואז הנהנתי.

יצאנו לבחוץ וקיללתי את עצמי על זה שלבשתי היום גופייה קצרה, חיבקתי את עצמי כדי לחמם את העור הקפוא שלי ולמנוע מהרוח לקרר אותי אבל זה לא עזר.

הארי כנראה הבחין בזה ועטף מסביבי את המעיל הכחול שלו, הוא לבש מתחת חולצה ארוכה וקיפל את שרווליו ואז שמתי לב לקעקועיו.

"לא קר לך?" שאלתי והידקתי את המעיל הכחול שלו כמה שאפשר, יכלתי להסניף את הריח נעים של הארי ממנו.

שהגענו לבית שלי הודתי לו והתכוונתי להוריד את המעיל אבל הוא עצר אותי עם ידו.

"שמרי אותו לעצמך, אני אקח אותו מחר" הוא אמר והרמתי גבה, ואז נזכרתי שהוא בא ללמד אותי.

הנהנתי וחייכתי, נפרדת ממנו עם לילה טוב והתכוונתי לעלות לחדר שלי, ואז אמנדה עצרה אותי.

"מה החתיך הזה עשה פה שוב? חשבתי שאת הולכת לאבא שלי. האם מתרחש כאן רומן שאני לא יודעת עליו?" אמנדה הרימה את קולה למתנשא והזדקפה.

"סתם נתתי לו מסמכים שאבא שלי היה צריך לתת לו, הוא יבוא גם מחר אגב" אמרתי והיא פערה את עינייה.

"תרגיעי אמנדה, הוא סך הכל הולך ללמד אותי" גלגלתי את עיניי.

"מה הוא הולך ללמד אותך? חינוך מיני רק בעשייה?" היא צחקקה ונאנחתי.

"הוא בן 36 אמנדה, הוא יותר גדול ממני ב15 שנה, וחוץ מזה הוא חבר של אבא שלי. אנחנו הולכים רק ללמוד וזהו"

"מה שתגידי" היא מילמלה בשקט וירדה למטה.

"אגב, אני לא אתפלא אם אני אמצא אותך מחובקת עם המעיל הזה כדי להסניף את הריח שלו!" היא קראה מהקומה התחתונה ונאנחתי.

"תשתקי" אמרתי בשקט שהיא לא תשמע ותליתי את המעיל על הקולבים שעל הדלת שלי.

הורדתי את הבגדים שלי והחלפתי לסוודר ארוך וגדול, לבשתי גרביים ומשכתי אותם עד למעלה ואז נכנסתי למיטה.

-

שקמתי בבוקר, אמנדה הלכה והתכוונתי לרדת עליה על זה שהיא לומדת ואני לא, אבל קמתי מאוחר. ואני כנראה אשוויץ בזה מולה יותר מאוחר.

השיער שלי היה מבולגן וירדתי למטה בעייפות, הכנתי לי שוקו עם קצפת והתיישבתי בסלון. ואז הפעמון של הדלת צילצל.

תהיתי מי זה יכול להיות, אז מיהרתי אל הדלת והארי היה שם.

הבטתי בו בשוק והוא כנראה התאפק לא לצחוק על איך שאני נראית.

"פ..פאק" מלמלתי והוא גיחך.

"בוקר טוב סקיילר, קמת עכשיו?"

"כ..כן אני באמת נראית כזה נורא?" נאנחתי ואספתי את השיער שלי בגומיה כדי שיסתדר לי.

"את דווקא נראית חמוד, ציפיתי שתהיי מלאת חצ'קונים בלי מייקאפ כמו כל הבנות. אבל את יהפהייפיה סקיי" הוא אמר ובטח הסמקתי מולו כמו ליצן.

"החומר שלך פה?" הוא שאל והסתכלתי עליו באי הבנה.

"אנחנו צריכים ללמוד" הוא אמר וניערתי את ראשי.

אני כל כך סתומה..

הובלתי אותו לחדר שלי והוא הביט מסביב ואז התיישב על המיטה שלי, הוצאתי את הספרים ואת העיפרון שלי.

"עם מה נתחיל?" שאלתי והוא העביר מבט על הספרים והמחברות.

"מה הכי קשה לך?" הוא שאל והביט בי.

"מדעים"

"אוקי, אז נתחיל במדעים ונעבור למקצועות שקל לך בהן, זה בסדר? נוח לך?" הוא שאל והנהנתי.

אחרי שעה של למידה, שהרוב רק ניסיתי לספר בדיחות שלא הצחיקו אף אחד מלבדי עברנו ללמוד מתמטיקה.

נשכתי את שפתיי והבטתי בספר בבילבול.

"את לא יודעת את זה?" הוא שאל ולקח את הספר אליו כדי שיוכל לקרוא.

"התחלנו ללמוד את זה רק היום. ולוקח לי הרבה זמן לקלוט חומר בכל דבר אז אני לא ממש זוכרת" מלמלתי והוא הנהן.

"אוקי, אז את רוצה שנחזור על זה?" הוא שאל והנהנתי, בזמן שהוא קרא סוג של בהיתי בו, בטעות.