פתאום נשמעו דפיקות בדלת ומשכתי באפי, מתקדמת לכיוון הדלת בתשישות.
"אמרתי לך לשים את המפתח שלך בתיק לפני שאת יו-" פתחתי את הדלת וראיתי את הארי. "הו.. היי" מלמלתי והשתעלתי מעט.
"הכל בסדר?" הוא שאל ונכנס.
"אני פשוט לא מרגישה כל כך טוב" משכתי בכתפיי, איך לעזאזל שכחתי להגיד לו את זה?
"אם את לא רוצה שנלמד היום זה בסדר" הוא מילמל ונאנחתי. "אתה יכול להישאר פה אם אתה רוצה" אני לא יודעת מה גרם לי להגיד לו את זה. אבל בכל זאת.
"אוקיי, רוצה לראות טלוויזיה?" הוא שאל והתיישב בספה. משכתי בכתפיי שוב והתיישבתי לידו.
הוא שם ערוץ רנדומלי בטלוויזיה והסתכלתי על עצמי, הוא בטח נגעל. לבשתי גופייה שחורה פשוטה ומכנס אדום משובץ שיותר גדול ממני בכמה מידות, וכמובן הנעלי בית של מיקי מאוס שיש לי.
"למה לא הודעת לי שאת חולה?" הוא שאל ונאנחתי בפעם המאתיים היום.
"מצטערת, שכחתי. אם אתה מעדיף ללכת או משהו אז-"
"לא, זה בסדר. אני אשאר כאן, אם את רוצה כמובן" הוא חייך חיוך קטן וחייכתי חיוך חלש בחזרה.
בזמן שהוא היה שקוע בטלוויזיה ואני רק הצצתי בו מדי פעם, שמענו את הטלפון מצלצל וזה העיר אותו מהטראנס שהוא היה שקוע בו.
קמתי בחוסר רצון לטלפון שלי שהיה במטבח, ואין לי מושג איך הוא הגיע לשם.
הסתכלתי על המסך וקימטתי את מצחי שראיתי שזה מהאבא החורג שלי. ממתי אנחנו מדברים בכלל?
עניתי לטלפון ורציתי לנתק איך ששמעתי את קולו, אבל בגלל נימוסיי, הקשבתי לו.
"סקיילר? את שם לבד? אני צריך שתשמרי על אחותך הקטנה לכמה שעות. אני מצטער שזה התראה קצרה אבל אני באמת חייב ללכת, אני אודה לך על כך מאוד" הוא אמר ונאנחתי בכבדות, לא אכפת לי שהוא שומע.
"אני בבית. אבל אני ממש חולה ואני לא רוצה להדביק אותה, אין לך סידור אחר?" התנשפתי.
"לא.." הוא אמר ונשמע ממש ממהר.
"שיהיה, זה אחריות שלך. אם היא תהיה חולה אל תפיל את האחריות עליי" אמרתי, זה קצת חצוף מצידי אבל הוא יודע שאני לא אוהבת אותו במיוחד.
"תודה לך סקיי. אני מעריך את זה מאוד, שתי דקות אני אצלך" הוא אמר וניתק.
גלגלתי את עיניי, מעריך את זה? כן בטח. חזרתי להתיישב ליד הארי והוא הביט בי במבט מבולבל.
נאנחתי "האבא החורג שלי מביא את אחותי הקטנה לפה בקרוב כדי שאני אשמור עליה. זה בסדר מצידך?" שאלתי והוא הנהן.
"אלא אם כן את רוצה שאני אלך" הוא גירד בראשו והנדתי את ראשי קצת בהגזמה.
"לא, לא תישאר פה" מלמלתי והוא חייך חיוך קטן לפני ששמענו את הפעמון בדלת.
הלכתי לכיוון הדלת וראיתי אותו עם אנה הקטנה, היא מיהרה להושיט את ידיה הקטנות כדי שארים אותה וזה מה שעשיתי.
"תודה שוב סקיילר" הוא חייך וסגרתי את הדלת, הולכת לכיוון הספה שהארי קם ממנה עם חיוך ענק.
YOU ARE READING
Harry Styles | Frozen Emotion
Fanfictionסקיילר אשבי היא סטודנטית בת 21, אחרי שחזרה לקשר עם אביה, היא מתיידדת עם חברו הטוב. ואז מתחיל ביניהם משהו רציני. סקיילר מתחילה להיות מבולבלת ומתוסכלת, היא נכנסת למבוך שבו היא צריכה לעמוד מול אבא שלה ומול הבחור שהיא התאהבה בו. -אזהרות *שפה גסה *תכנים...
