Chapter 18

607 76 9
                                    

"אני הולכת למסיבה" אני אומרת לאמנדה בזמן שאני מסרקת את השיער שלי לצד ומושכת בשמלה שלי למטה.

"של מי?" היא חוקרת ויושבת על המיטה שלי, בוחנת את המראה שלי.

"איידן, וראיין אוסף אותי" אמרתי ונתתי לה לסדר את השימלה עליי.

אני אוהבת את איך שהשימלה הזאת נראית עליי, היא צמודה אבל לא כל כך. יש לה שרוולים אבל הם עם תחרה שחורה קצת יותר בהירה מהשמלה עצמה, הנעלי עקב שלי קצת גבוהות לי מדי אבל אני אתרגל. אמנדה אמרה בעצמה שאני לא אוכל ללכת על עקבים נמוכים לנצח, והיא צודקת.

מרחתי אודם ורוד בהיר על שפתיי ושמתי קצת מסקרנה, ציירתי קו איילינר טיפה עבה ממה שאני עושה בדרך כלל והבטתי בשיער שלי. הוא מסולסל יפה, למרות שאני יודעת שכנראה התלתלים יהרסו במסיבה אבל לבנתיים זה נחמד.

אמנדה סגרה את השרשרת מאחורי צווארי ושמתי צמיד זהוב, למזלי זה לא היה נראה יותר מדי כמו שזה נשמע.

לקחתי את התיק שלי ודחפתי כמה שטרות לבפנים עם הטלפון שלי והמפתח לבית במקרה שאמנדה תצא או תירדם.

בדיוק שירדתי למטה, שמעתי דפיקות בדלת וניגשתי אליה. ראיין עמד שם עם חולצה מכופתרת שחורה, ג'ינס כחול קצת צמוד והשיער שלו היה לצד כמו תמיד.

"את נראית מדהים, סקיילר" הוא מחייך ואני מודה לו. אמנדה נופפה לי ויצאתי איתו לכיוון המכונית שלו.

"אחת מהחברות שלך יהיו שם?" הוא שאל ופתח בשבילי את הדלת.

"אני חושבת שרק לנה, בקי באוסטרליה" אני נאנחת ובודקת את הטלפון שלי כדי לראות אם יש לי הודעות מלנה, היא לא עונה אבל היא לא מפסידה כמעט אף מסיבה אף פעם.

הייתה שתיקה מביכה בדרך לשם, כי אני הייתי עסוקה בטלפון שלי בזמן שהוא תופף על המוזיקה והקשיב לקצב של השירים ברדיו שלו.

אני מקווה שיהיה לי עם מי להיות שם, אני לא רוצה להיות תקועה לכל הלילה עם ראיין. אין לי בעיה אבל יש לו חברים וזה יהיה די מוזר, אז אני ממש מתפללת שלנה שם. בעצם, זה לא משנה אם היא שם. היא בטח תרקוד ואני בדרך כלל לא רוקדת, אז כן אני אהיה לבד.

הכנסתי את הטלפון שלי בחזרה לתיק שיצאנו מהמכונית, אנחנו יכולים לשמוע את המוזיקה הרועשת עד לחנייה וזה אומר שיש שם כבר אנשים.

ראיין נכנס אחריי, ופילסנו את הדרך שלנו עד לבר. אני לא ממש מתכוונת לשתות, אבל אני גם לא רוצה לרקוד.
הסתכלתי מסביב כדי לזהות מישהו מלבד טיפאני, ומצאתי את לנה רוקדת עם איידן.

טיפאני זיהתה אותי ובאה לעברי מרחבת הריקודים.
"אין לך עם מי לרקוד?" היא צחקקה והנדתי בראשי, לפני שיכולתי להגיד שאני גם לא רוצה, היא משכה את ידי לתוך הרחבה.

"פשוט תנענעי את הגוף שלך קצת!" היא צעקה כדי שאני אשמע למרות המוזיקה הרועשת, לאחר כמה דקות היא נעלמה בתוך הרחבה ומצאתי את עצמי רוקדת לבדי. אני מניחה שזה בסדר, בגלל העובדה שאין לי משהו אחר לעשות.

"רוצה לשתות?" שמעתי את קולו של ראיין והרמתי את מבטי, לוקחת ממנו את הכוס ולוגמת מעט.

"זה שורף" השתעלתי מעט והמשכתי לנענע את עצמי, הוא נצמד אליי וצחקקתי מעט.

"כיף נכון?" הוא מחייך ואני מהנהנת, סיימתי את הכוס שלי והוא הלך להביא לי עוד בזמן שהמשכתי לרקוד. אני לא יכולה לשקר, העקבים הרגו את הרגליים שלי אבל אני אתמודד.

הוא חזר ולגמתי מהכוס השנייה, זה כבר לא הרגיש שורף. הרגשתי רגועה והמחשבות שלי קצת ריחפו, הוא הרים את ידיי בריקוד האיטי כך שעטפתי את צווארו והראש שלי נח על חזהו ופשוט רקדנו קצת.

"אני אלך להביא לנו עוד שתייה!" צעקתי כדי שהוא יישמע והוא הנהן, הלכתי לכיוון הבר ובדקתי את הטלפון שלי. מבקשת מהברמנית למזוג לי.

טיפאני רוקדת עכשיו עם ראיין, חילופי זוגות. זה נחמד לצפות בזה אבל אני לא אוהבת להיות בזה. בלי לשים לב, שתיתי עוד ועוד והרגשתי שהרגליים שלי יהפכו לג'לי אם אני אעמוד ככה עוד הרבה זמן.

כמובן שהאלכוהול לא יכל להיות נחמד אליי לנצח אז הרגשתי שאני הולכת להקיא, לא היה טעם לחפש שאת השירותים כי הם היו מאחורי הרחבה ואני אקיא כבר על אנשים עד אז.

לקחתי את התיק שלי ויצאתי לבחוץ, ניסיתי להקיא אבל זה פשוט לא יצא לי מהגרון וזה גרם לי להרגיש רע, ומסוחררת ושיכורה.

דפדפתי באנשי קשר שלי, אולי אני אתקשר לאמנדה שתיקח אותי.
התכוונתי להתקשר לאמנדה, אבל לחצתי על הארי.

Harry Styles | Frozen EmotionWhere stories live. Discover now