"הלו? סקיילר?" קולו נשמע ואני מצחקקת מעט.
"איפה את?"
"במסיבה" אני מרגישה את הכל מסתובב אז אני נשענת על מכונית לא מוכרת.
"איפה המסיבה?" הוא שואל והקול שלו נשמע כועס? או מודאג אולי.
"אני לא יודעת..." אני ממלמלת ומסתכלת מסביב כדי למצוא את השלט של הרחוב, הראייה שלי לא חדה כמו תמיד.
"סקיילר. איפה המסיבה?"
"אמרתי לך, אני לא יודעת... אני אתקשר לאמ-"
"אני בא לאסוף אותך."
"מה? אבל אתה לא יודע איפה ה-"
השיחה התנתקה.
אני נאנחת ומשפשפת את עיניי, הראייה שלי לא משתפרת. ואני מרגישה כאילו אני עומדת להקיא, אבל אני לא מצליחה.
אני נשענת על המכונית האפורה עוד כמה דקות ובודקת את השעה, ואז אני שמה לב למכונית המוכרת של הארי.
"קדימה, בואי ניקח אותך הביתה." הוא אומר ותופס את היד שלי.
"אממ... איך מצאת את המקום?" אני שואלת והוא לא עונה.
שאנחנו נכנסים למכונית, אני פשוט מניחה את הראש שלי על כתפו והוא נותן לי להישאר ככה.
"למה שתית?"
"זאת מסיבה."
"למה שתית?" הוא שואל שוב, קולו גבוה יותר.
אני רק נאנחת ושותקת, מרימה את הראש שלי מהכתף שלו. אני מסתכלת מהחלון, אנחנו קרובים לבית שלו והכל זז כל כך מהר. הראש שלי מסתחרר שוב, והפעם אני מקיאה הכל.
"פאק!" הוא צועק שאנחנו מגיעים לבית. אני מסתכלת על עצמי, כולי מסריחה מהקיא ולכלכלתי לו את המכונית.
-
"בוקר טוב" אני שומעת קול צרוד ואני מתיישבת במהירות, רואה את הארי מולי.
אני מסתכלת מסביב ואז נאנחת, הראש שלי כל כך כואב. הוא קולט את זה ומביא לי כוס מים עם כדור.
"למה אני בבית שלך?" אני שואלת ומניחה את הכוס על השולחן אחרי שאני מסיימת.
"הקאת לי במכונית. אז עצרתי והוצאתי אותך, ואז התעלפת לי בין הידיים" הוא מסביר ואני מסתכלת על הבגדים שלי. אני לבושה בחולצה ענקית, מכופתרת שאני מנחשת ששייכת לו.
"אנחנו..." אני מתחילה להגיד ושמה את ידי על הפה בהלם.
"לא. אני לא אעשה את זה לאבא שלך, סקיילר." הוא אומר ומתיישב לידי.
אני קמה מהמיטה ומסדרת את החולצה עליי. היא מגיעה לי עד אמצע הירכיים והיא נופלת מכתף אחד, אבל אני בטח בקרוב אחליף אז זה לא כזה נורא.
אני הולכת אחריו למטבח והוא מכין לנו לאכול בזמן שאני מסתכלת על עצמי במראה. השיער שלי מבולגן והעיניים שלי אדומות.
"התכוונתי להתקשר לאמנדה אתמול... אני כל כך מצטערת ש..." אני מתחילה להגיד שאני נזכרת בלילה של אתמול והוא קוטע אותי.
"זה בסדר."
"אתה יכול... לא להגיד לאבא שלי? בחיים לא שתיתי והוא ממש ממש ייכעס אם הוא ייגלה על זה. אני יודעת שאתם חברים טובים, אבל עדיין." אני מביטה בו שהוא נותן לי צלחת עם פנקייקים.
"לא התכוונתי להגיד לו." הוא אומר ואני מתנשפת בהקלה.
"אני אקפיץ אותך הביתה עוד מעט, אני רק צריך להשיג לך בגדים... אחרים." הוא ממלמל שהוא מסיים ושם את הצלחת שלו בכיור.
YOU ARE READING
Harry Styles | Frozen Emotion
Fanfictionסקיילר אשבי היא סטודנטית בת 21, אחרי שחזרה לקשר עם אביה, היא מתיידדת עם חברו הטוב. ואז מתחיל ביניהם משהו רציני. סקיילר מתחילה להיות מבולבלת ומתוסכלת, היא נכנסת למבוך שבו היא צריכה לעמוד מול אבא שלה ומול הבחור שהיא התאהבה בו. -אזהרות *שפה גסה *תכנים...
