Chapter 4

720 59 14
                                    

אחרי שסיימתי בית ספר, הלכתי לעבודה של אבא שלי כדי להראות לו את הציונים שקיבלתי משבוע שעבר.

אני יודעת שזה ממש מטופש שאני צריכה ללכת עד אליו כדי להראות לו את הציונים, כי שוב הוא שונא לדבר בטלפון אז כל דבר שיש לי להגיד לו אני צריכה ללכת עד אליו בשביל זה.

נכנסתי למשרד שלו והוצאתי את המבחנים מהתיק.

"עברתי את כולם אבא, כמו שהבטחתי לך" חייכתי חיוך מנצח והוא הנהן.

"כמו שציפיתי. את חכמה סקיי, את פשוט צריכה ללמוד ולהשתדל. המאיות לא יגיעו לך מהשמיים"

גלגלתי את עיניי למשפטים המפורסמים שהוא נהג להגיד כל יום.

שסיימנו לדבר יצאתי מהמשרד שלו ומהדלת שלידו יצא הארי סטיילס.

"סקיילר. כמה נחמד לראות אותך" הוא חייך וניגש אליי, מוביל אותי למשרדו.

לא ידעתי לשם מה, אבל לא אכפת לי לבלות כמה דקות איתו. לעזאזל אני כל כך נואשת?

"היי" חייכתי חזרה והוא הביט בי.

"אז אני מניח שבאת לפה בשביל אבא שלך?" הוא הרים גבה והנהנתי.

"באתי להראות לו את הציונים שלי" חייכתי חיוך גאוותני והוא גיחך.

"עברת את כולם? מרשים סקיילר" הוא חייך והנהנתי.

"אני צריך להמשיך לעבוד, נתראה מתישהו?" הוא שאל והנהנתי, הלכתי לכיוון היציאה ממשרדו ואז הוא קרא לי שוב.

"כן?"

"אני לא אוהב את הצורה המוגזמת בה הגופייה שלך פתוחה מאחור" הוא לחש ונזכרתי בקרעים מאחור.

היא לא הייתה עד כדי כך פתוחה, אוקי היא אולו הייתה ממש פתוחה.
חוץ מהריבועים היה קו עבה שהוביל מהצוואר עד לסוף הגופייה למטה, אבל הייתה לי גוזיית סטרפלס וזה לא אמור להפריע.

"אני אוהבת את הגופייה הזאת" משכתי בכתפיי והוא רק הביט בי שוב לפני שיצאתי.

חזרתי חזרה הביתה וחשבתי כל הדרך על מה שהוא אמר, כי למה שהוא בכלל ייסתכל?

אני צריכה להירגע, זה לא שהוא ייסתכל עליי או משהו. הוא פשוט שם לב לזה..

"היי אמנדה" נכנסתי הביתה והיא הסתכלה בשעון.

"מה קרה שחזרת הביתה מאוחר?"

"הלכתי למשרד של אבא שלי קצת.. וחבר שלו היה שם" מלמלתי וזרקתי את התיק שלי בפינה והתיישבתי לידה.

"צירוף מקרים" היא צחקקה "דיברתם?"

"קצת, הוא אמר שהוא לא אוהב את זה שהגופייה שלי פתוחה מאחורה" גיחכתי.

היא הרימה גבה.

"אל תעשי לי פרצופים אמנדה!" נאנחתי והיא רק צחקקה וגילגלתי את עיניי.

"שרלוט מזמינה אותי למסיבת פיג'מות הערב" אמרתי ואמנדה עיוותה את פניה.

"מה את בת ארבע?"

"זה ממש כיף דווקא. אני מעדיפה את זה מאשר ללכת ולהשתכר עד מוות" משכתי בכתפיי.

"תהני חנונית" היא לעגה וגלגלתי את עיניי.

עליתי למעלה והתקלחתי במהירות כדי שאני לא אצטרך להתקלח אצלה, לבשתי חולצה אפורה וג'ינס שחור ויצאתי אל החדר שלי.

לקחתי תיק עם בגדים להחלפה כי אני כנראה אשן אצלה, אחרי שארגנתי הכל חזרה ירדתי למטה והתקשרתי לשרלוט.

"היי סקיי!" היא קראה.

"אממ היי" מלמלתי.

"את באה? רוז ובקי כבר כאן, קיילר ולנה אמורות לבוא עוד רגע" היא אמרה והנהנתי, היא לא יכלה לראות את זה אבל שיהיה.

הרמתי את התיק ונפרדתי מאמנדה, כמובן שהייתי צריכה להזהיר אותה לא לשרוף שום דבר אם היא מכינה לעצמה חביתה.

נסעתי במכונית שלי כי אני יודעת לבד איפה שרלוט גרה, היא גרה במרחק כמה רחובות ממני אז זה לא היה כזה רחוק.

יצאתי מהאוטו ולקחתי את התיק שלי, דפקתי בדלת ובקי ושרלוט פתחו לי.

"היי" שרלוט חיבקה אותי וחנקה אותי למוות כמו שהיא תמיד עושה, התכוונו להיכנס ובדיוק קיילר ולנה יצאו מהמכונית שלהן ומיהרו לחבק ולחנוק כל מי שהן ראו.

עלינו לחדרה של שרלוט ושמנו את התיקים, לאחר מכן ירדנו למטה ודיברנו קצת כי ההורים שלה היו בחופשה.

"בואו נשחק אמת או חובה!" לנה צעקה שהיה כבר לילה.

כולן הסכימו ולא היה לי אכפת ממש אז השתתפתי איתן.

עם החוסר מזל שלי יצא לי ראשונה ובחרתי חובה כדי שהן לא יציקו לי.

"חובה עלייך לצאת לבחוץ ולעצור מכוניות כדי להגיד להם שאת לסבית" בקי צחקקה ונאנחתי.

קמתי לבחוץ והן קמו לחלון כדי לוודא שזה מה שאני עושה.

בחוסר רצון עצרתי את המכונית הראשונה שראיתי ואמרתי לאישה המסכנה שאני לסבית והיא נסעה משם במהירות עוד לפני שיכלתי להגיד לה סליחה על ההטרדה.

אחרי שאמרתי לשלוש אנשים לפחות שברחו ממני, נכנסתי חזרה פנימה והמשכנו.

-

חזרתי הביתה ב10 בבוקר בערך, אתמול בלילה היה ממש כיף וצחקנו וזה ממש נחמד להשתחרר ככה מכל המחשבות על הלימודים.

אז היום לא למדתי, כי אם הייתי לומדת הייתי באה ונרדמת בשיעורים.

שפתחתי את הדלת אמנדה לא הייתה בסלון, אז שיערתי לעצמי שהיא בחדר שלה ועליתי לפרוק את הדברים אצלי בחדר.

שפתחתי את הדלת, אמנדה הייתה במיטה שלי עם בחור שמעולם לא ראיתי.

"אמנדה!" צרחתי והיא התעוררה.

"הו.. סקיי באת מוקדם" היא שלחה מבט מתנצל והביטה בבחור העירום שהיה לידה.

"אולי תוציאי אותו מהחדר שלי?!" לחשתי בכעס והיא סימנה לי לצאת.

באי רצון יצאתי והלכתי לחדר שלה, לאחר כמה דקות הם יצאו לי מהחדר ומשכתי את אמנדה חזרה כדי שתסביר לי מה לעזאזל זה אמור להביע.


Harry Styles | Frozen EmotionWhere stories live. Discover now