חבר מהעבר

פרק ~4~ ספר לי

-I don't
I don't think
I don't think about you
I don't think about you anymore-

-To All the Boys-

תומס צדק. אני חולף על פניי התלמידים שבנבחרת והם מביטים בי באיום.
זדיינו נעצתי בהם מבט חזרה.
״יו!״ סבסטיאן מתנתק מהלוקרים שנשען עליהם וצועד לעברי.
״מה קורה?״ שאל וצועד לצידי.
״אני עייף.״ אמרתי מעביר את ידי על פניי בעייפות.
״ברור אתה תמיד עייף.״ אמר.
הנהנתי, ״אשן קצת בשיעור.״ בילגנתי את שיערי וקלטתי את ורוניקה צועדת מהכיוון הנגדי.
״שיט.״ סיננתי וסבסטיאן צחק.
ורוניקה נעצרת מולי וחוסמת לי את הדרך עם ידיה.
״מה?״ שאלתי חסר סבלנות.

״בבקשה אל תיתן למה שאחי עשה להרוס.״ ביקשה וכמעט גרמה לי לצחוק.
סבסטיאן הביט בה חסר מילים לצידי.
נשפתי ועצמתי את עיניי, ״תקשיבי אין לי שום עניין בך בסדר? אני לא מעוניין בזוגיות או במה שאת מחפשת.״ הסברתי.
היא הביטה בי ואגרפה את ידיה.
״אני גם לא רוצה קשר רציני. אני רוצה שתתן לי צ'אנס צ׳ארלי רק...״
״אני לא רוצה שום קשר אלייך מה לא מובן?״ שאלתי מעוצבן. לעזאזל למה היא עלוקה.
היא בלעה רוק והביטה בי בכעס.
״זה כי אתה מעדיף אותו?״ שאלה וגרמה לי להביט בה מופתע.
כיווצתי את עיניי, ״מה לעזאזל...״
״אני יודעת שאתה ואחי הייתם קרובים, אולי אפילו יותר מדי.״
סבסטיאן הביט בי בשאלה וכמה פרצופים נוספים הצטרפו אליו.
סבסטיאן נגע בכתפי והביט קדימה אל תומס שנעצר בקצה המסדרון עם חבריו. הוא הביט בי ואחותו בחשד.
״אחי לא שמע כלום.״ ורוניקה התקדמה אליי יותר והביטה בו גם
״הוא רחוק מדי.״ אמרה בביטחון.

צחקתי ובלגנתי את שיערי בחוסר סבלנות. שיט היא גורמת לדמי לרתוח.
״תקשיבי ילדה קטנה עם קוקיות.״ רכנתי אליה והבחנתי בתומס צועד לעברינו.
״את לא תאיימי עלי.״ יישרתי את עיניי לעברה.
הושטתי את ידי והרחקתי את תומס מלהתקרב ולהדוף אותי.
הייתי ממוקד בזונה הקטנה והערמומית יותר מדי.
״אני לא יודע מה הסיפור שלך והוא גם לא מעניין אותי.״ אמרתי מבחין בדמעות שעומדות בעיניה.
״צ׳ארלי!״ תומס צעק אוחז בי בכוח אך אני עדיין חוסם אותו עם ידי.
״אם אני ארצה לזיין את אחיך אעשה זאת.״ אמרתי ותומס נעצר וקפא מביט בי המום.
העלתי חיוך על שפתיי, ״אף אחד אבל אף אחד לא יאיים עלי.
אני אזיין את מי שאני ארצה מתי שארצה. אני לא מתבייש בעצמי.
נישקתי יותר מדי גברים מכדי שאתבייש בזה. ואני אמשיך גם לזיין נשים. אעשה מה שפאקינג באלי ואם יהיה למשהו בעיה עם זה אז שילך להזדיין ילדה.״ נשפתי היא הצלחה לעצבן אותי.
״אני מציע לך לשקול מילים ולדעת על מי לאיים ועל מי לא.״ הוספתי שהיא כיסתה את ידיה בפניה בבושה.
״צ׳ארלי!״ תומס הדף אותי ממנו ונעמד ביני לבין אחותו.
״כדי שתעדכן אותה, אנחנו במאה העשרים ואחת ואין מקום להומופוביה!״ אמרתי בעצבים מולו.