חבר מהעבר

פרק ~11~ צבע השמש

-I wanna feel your touch It's burning me like an ember Pretending is not enough I wanna feel us together So I'm giving in To the trouble I'm in-

-Trouble I'm In-

״למה אתה כאן איתי?״ שאלתי והוא הוריד את החיוך מפניו שהקשיב לי.
״למה אתה רוצה לעזור לי כל כך. אני לא הבעיה שלך.״
החיוך חזר אל פניו. ״תראה בלונדי״, הוא הניח את זרועו על ההגה והביט בי. ״אתה חושב שלא וזה בסדר... אבל כמו שאמרת מקודם. לא אתן לך ללכת. לא כמו שנתתי לך בעבר.״
כיווצתי את עיניי והרמתי גבות. ״אז אני מרחם עליך כי אריק צדקה. לעזאזל גם בראט. אני כזה דפוק..״

״תפסיק לרחם על עצמך אתה לא דפוק, אתה צ׳ארלי החכם והכישרוני בטרוף. אתה מנגן בעיניים עצומות בלונדי. אתה פשוט..״ הוא היסס לרגע. ״אתה פשוט מהורהר כרגע.״
חייכתי, ״אם ככה אתה קורא לזה.״
״הבנת אותי.״ אמר ויצא מהחניה.

״אז..״ הוא שבר את השתיקה והביט בי.
מצמצתי משעין את ראשי על המושב. ״מה?״
״לא יודע תדבר על משהו.״ אמר ועיניו החומות קיבלו גוון ירקרק מול השמש.
״נואה כנראה מוותר על הלימודים בקולג.״ אמרתי.
הוא הביט בי במהירות, ״רגע מה! הוא מוותר על הספורט?״
הרמתי כתפיים, ״הוא לא ממש אמר לי.״ אמרתי בשעמום.
״פאק הוא מוותר על המלגה.. הזוי.״ מלמל מזועזע.
חיוך עלה על שפתיי, ״היית רוצה מלגה כזו?״
תומס חייך, ״אני אקבל מלגה כזו. חכה ותראה.״ אמר ברצינות.
מצמצתי מביט בידיו האוחזות בהגה. לרגע יכולתי לדמיין את אצבעותיו כרוכות סביבי. או עוברות על שפתיי, שיניו נוגסות בשפתיי ו..

״על מה אתה חושב?״ שאל והוציא אותי מהבועה שנקלעתי אליה.
נשפתי, ״כלום.״
תומס צחק. ״אוקיי כי היה לך מבט מוזר על הפנים.״
״כמה מוזר?״ חששתי שחשפתי את עצמי.
״חמוד כזה,״ במקום להביט בכביש הוא בוהה בי.
״תסתכל לכביש.״ דרשתי.
תומס המשיך להביט בי והאט עד שהמכונית מאחור החלה לצפור.
״אתה משוגע?״ שאלתי ודחפתי אותו.
הוא צחק ונתן גז. ״העיניים שלך בשמש.״ מלמל.
כיווצתי את עיניי, ״מה איתן?״
״הצבע הכחול הוא הכי יפה שראיתי.״ אמר.
בלעתי רוק במבוכה, ״תפסיק להביך אותי כבר..״ מלמלתי ובלגנתי את שיערי.

״אני לא יודע אם אתה ממש קולט את זה, אבל בלונדי אני פשוט מטורף עליך.״ אמר וגרם לי כמעט לנזול במושב.
נשכתי את פנים לחיי במבוכה והבטתי בחלון מרגיש שהאוויר נעצר בתוך המכונים ואני עולה בלהבות.
שהוא סוף סוף עצר ליד המרפאה מיהרתי לצאת ולנשום אוויר.
״פאקינג ממזר.. שיודע בדיוק מה לומר.״ מלמלתי לעצמי שהוא יצא מהרכב והיה מספיק רחוק.
״טוב, שאני אכנס איתך?״ שאל שצעדנו לכניסת המרפאה.
נשמתי עמוק, ״אני אכנס לבד.״
תומס הנהן ולחץ על המכונה והוציא כרטיס בשבילי.