חבר מהעבר

פרק ~7~ דבר איתי

-Don't speak, no, don't try
It's been a secret for the longest time
Don't run, no, don't hide
Been running from it for the longest time
So many mornings, I woke up confused
In my dreams, I do anything I want to you
My emotions are naked, they're taking me out of my mind-

-Shameless-

אני פשוט בוהה בו. לעזאזל אין לי מושג בכלל למה?
גבותיי מתכווצות בכעס שידו של בראט נחה על כתפו של תומס.
החיוך על פניו גורם לי להתכווץ.
ברצינות? הוא? בראט האדיוט מצליח לגרום לו לחייך ככה?

איגרפתי את ידיי בכעס.
אני שונא את בראט. הוא החליף איתי.
הוא לקח לי את תומס שהיה החבר הכי טוב שלי וגנב לי גם את אריקה. הוא גנב לי את שניהם.

״אתה מוכן להקשיב לי ולא לבהות בו לנצח?״ סבסטיאן מנפנף את כף ידו מול עיניי וגורם לי להתנתק מתומס ובראט שבהמשך המסדרון.
״מה?״ מצמצתי מולו.
״צ׳ארלי אל תהפוך לי לבחורה מיררת בסדר?״ שאל והזיז את ראשו מצד לצד.
״אל תדאג אני לא אהפוך...״ מלמלתי והבחנתי באיזבל צועדת לעברינו בהתרגשות.
חיוך עלה על שפתיי. התגעגעתי לבחורה אדומת השיער הזו.

״התגעגעתי!״ היא קפצה על שנינו בחיבוק קבוצתי ענק.
״סבסטיאן.״ היא הרצינה והרימה אגרוף ונתנה לו מכה קטנה בכתף.
ואז הסתובבה אליי. ״צ׳ארלי הגיטריסט שלי!״ היא כמעט צווחה וקפצה עלי בחיבוק נוסף.
חיבקתי אותה והרגשתי שאני נושם סוף סוף נושם.
״היית חסרה.״ מלמלתי.

״ואי תירגע רק איחרתי קצת.״ קרצה לי.
סבסטיאן הביט בה מקרוב והבחין בנמשים שמעטרים את פניה.
״יש לך המון נמשים במסך זה לא נראה ככה..״ מלמל ובילגן את שיערו.
שיגיד מה שהוא רוצה. אבל אני יודע שהוא דלוק על אדומת השיער המטורללת.