חבר מהעבר

פרק ~6~ חברים או לא?

-don't really hate you-

שאני מנגן בגיטרה אני לא שומע כלום מלבדה.
אני מנגן בגיטרה החשמלית שלי ויודע שכולם בבית משתגעים ממני.
אבל זה נותן לי מין היי כזה ששום סם לא יכול להחליף.
ואני בהחלט מכור.

אני מטה את ראשי לאחור ונהנה מהמנגינה הקטלנית.
עוצם עיניים ונותן לאצבעותיי לרחף בזריזות על המיתרים.
אני מרגיש כמו שיכור מאושר.

עם חיוך על הפנים. אני מביט בדלת הנעולה של חדרי זזה בכוח ובידית יורדת במהירות.
אני מהמר על אריקה הפעם. היא זו שבטח עומדת בחוץ ומעלה עשן מהעצבים.
השעה שש בערב פאק יש עוד כמה שעות לנצל. שלא תציק לי.
כנראה המשפחה שלי לא התגעגעו לחלק הזה בי אע?

זה החלק הכי מהנה. לשבור להם את האוזניים עם הגיטרה החשמלית.
אני שוב עוצם עיניים ונהנה מהגלים שהמוזיקה יוצרת.
מזמזם את מילים עם חיוך.

I've got the feeling I can break
Out of anything that is standing in my way
You're the reason I can stay
And fight until the death
'Cause what I stand for will not give up

Here they coming with their guns, guns, guns, guns
Singin, "You stick 'em up"
You really think I'm gonna run, run, run, run
I'm never giving up

אחרי כמה סבבים נוספים אני עוצר.
מנתק את הגיטרה ותולה אותה על הקיר בגאווה כזו.

״אתה חתיכת אדיוט!״ אריקה אומרת לי בפרצוף ברגע שאני פותח את הדלת חדרי.
מצמצתי לעברה באדישות.
״ניסיתי ללמוד! אני ניסיתי!״ היא מדגישה את המילים באיטיות. ומביטה בי בארס עם עינייה הכחולות.
״עכשיו תוכלי לנסות וגם להצליח.״ חייכתי אליה וירדתי למטבח.

״היי, נשמע טוב.. המוזיקה.״ נואה אמר בעודו שעון על הספה וזורק אל שפתיו כמה חתיכות פופקורן.
התעלמתי ממנו ופתחתי את המקרר.
הוא הניח את קערת הפופקורן בצד ובא לעברי.

״מה.״ אמרתי מסתכל עליו.
הוא הרים גבה כהה והתיישב על הכיסא במטבח מולי.
״רק בהייתי בך.״ אמר.
נשפתי והפנתי לו את גבי והתרכזתי בהכנת הכריך העלוב שלי.

״זה דבילי שאתה עדיין כועס עלי..״ הוא אמר.
״אתה אח חרא.״ מלמלתי מעיף בו מבט. הוא מרים את גבותיו הכהות שוב. שיערו שחור כמו אריקה ואבא. רק אני קיבלתי שיער בהיר כמו אמא.
״מעריך את המחמאה.״ נואה ענה.
סגרתי את הכריך ונשענתי על השיש.
״מה אתה רוצה?״ שאלתי ולקחתי ביס.
״שתעזור לי להרגיע את אמא ואבא בשבילי.״ הוא הקיש עם אצבעותיו על השולחן.

בלעתי והבטתי בו מספר שניות.
״תסדר את הבלגן שלך איתם.. מה אני קשור?״ אמרתי.
״אבא יקשיב לך, אתה יודע לדבר איתו.״ אמר.
חייכתי, ״ממתי הוא מקשיב לי.״
״בחייך צ׳ארלי תעזור לי כאן אבא מחורפן עלי.״ נאנח.
״בסדר.. אני אנסה לדבר איתו.״ אמרתי.
״מעולה!״ נואה קם המכיסא וחטף לי את הכריך מהיד.
״היי!״ צעקתי בכעס שלקח ביס ענק והשאיר לי חצי כריך.
״ואו יצא לך טעים..״ קרץ
״בן זונה.״ מלמלתי וסיימתי את הכריך עדיין רעב.