חבר מהעבר

פרק ~36~ טיפול

-How did a feeling so strong End up just feeling so wrong? Answers to questions I want-

-Gone-

~צארלי~

ניסיתי לבוא בראש נקי. אבל המחשבות עדיין כאן. השיחה עם אמא עדיין מתגלגלת לי במחשבות. לפחות ברנדון לא מציק לי על זה ברגע שהוא חוזר לסלון אחרי שיחה ארוכה איתה במטבח. הוא לא מסתכל עלי כאילו אני בעיה שיש לפתור. אלא רק קורץ לי ומגניב חיוך. כאילו הכל רגיל.
״נו אז איך הולך עם תומס?״ טורי מחייכת לצידי בעוד אנחנו יושבים יחד על הספה ממתינים לרגע שהשולחן יהיה מוכן. אני נשען לאחור ומהנהן.
״הכל טוב. אני אוהב אותו.״ אני אומר בגאווה. תומס הוא נקודת אור ששלפה אותי מהחשכה. אני ממש מודע לזה.
״אוי זה ממש חמוד!, צ׳ארלי...״ היא אומרת במן התלהבות ונועצת בי מבט. אני מרים גבה בשאלה. אנחנו רק עד זוג אין סיבה להתלהבות כזו מצידה.
״אני גאה בך שהתחייבת לקשר רציני והפסקת עם הזנות.״ מסבירה את עצמה ומעלה חיוך במתיקות.
אני מזעיף מולה ״את קראת לי הרגע זונה?״ טורי יכולה להיות משעשעת כזו לפעמים. העתק של ברנדון.
״זאת אומרת. אני יודעת שאתה אוהב להשתעשע..״ עשתה פרצוף. ״אז אני גאה בך על שנאחזת בתומס. ובתומס בלבד.״ היא כיווצה עיניים בחשדנות והתקרבה אליי יותר.

״אתה לא שוכב עם בחורות מהצד נכון? או אפילו בחורים?״ מצמצה מולי עם עיניים ירוקות גדולות.
״בחייך טורי..״ אני אומר מזיז את ראשי מצד לצד והיא נושפת לרווחה.
״אבל גם אם הייתי..בוודאי שלא הייתי מספר את זה לך..? נכון?״ אמרתי צוחק ברגע שהיא פערה את עיניה בהפתעה.
״חסר לך שתדפוק את זה! תומס בחור טוב.״ הצביעה עלי בכעס.
אני מהנהן. ״אל תדאגי אני יודע..״
״מה איתך הכל טוב?״ אני מתעניין. הרבה זמן לא דיברתי איתה ככה. גם לא נתקלתי בה וברוי יותר מדי.
״אנחנו בסדר כמו תמיד.״ היא מרימה כתפיים. ״אע, שמעתי שלאריקה יש עניינים לא פתורים..״ לחשה.
חייכתי, ״אני לא אכנס לזה אפילו.״ הרמתי את ידי.
״היא תסתדר.״ טורי מנפנפת בידה בביטחון.
אני מהנהן, ״כן אני בטוח בזה.״
״או שהיא פשוט תחזור לאקס...זה דבר שהיא נוהגת לעשות..״ טורי מוסיפה.
״דרקולה תסתדר אל תדאגי לה..״ אני אומר.

טורי מחייכת ונוגעת בכתפי עם כתפה.
״אני רעבה גם אתה?״ שאלה באופן מעט מוזר כאילו רוצה כבר לקום ממקומה. אך התעלמתי מכך והנהנתי.
״בוא נלך לנשנש משהו במטבח. עד שיגישו את האוכל בטח יקח זמן.״ מציעה ואני מהנהן. צועד אחריה ותוהה האם קורה משהו עם טורי. אנחנו מוצאים את דוד איליי מפזר מעט פרמזן מעל אחד הסלטים.
״רואה אמרתי לך..״ טורי הצביעה על אביה.
איליי מביט בנו עם חיוך. ״ילדים..״ הוא אומר ואני מרגיש כמו ילד קטן פתאום. נזכר ברגעים כאלה מהעבר. אני טורי ואריקה מבלים יחד כל הזמן. פעם אצלנו ופעם אצלה. תמיד יחד.
״אבא אנחנו רעבים!״ טורי עושה פרצוף נואש ומגניבה את ידה אל מגש העוגיות חוטפת בשבילי ובשבילה.
״בבקשה.״ היא מביאה לי את העוגייה. בזמן שלה כבר דחוסה בפה.
״אמממ אבא תמשיך ככה!״ היא מדרבנת את איליי בשעשוע. למרות שכולנו יודעים שהטבחית הייתה כאן מהבוקר והכינה הכל להיום. אבל איליי עדיין מהנהן ומביט בה בגאווה.
״היי.״ נואה מופיע מאחורי עם מבט נבוך. אני מסתובב אליו מחייך. ״ניסית להזהיר אותי נכון?״ שאלתי שהוא נשען על הקיר מאחורי ומהנהן.
״לא רציתי שתבהל.. או תיתפס לא מוכן. אבל אבא כאילו עשה הכל כדי למנוע ממני.״ הרים כתפיים.
״זה בסדר, אני מניח שהוא רצה שאדבר עם אמא. זה הכל.״ מלמלתי משפיל מבט. נזכר בפנים שלה.
״ואך היא הגיבה?״ נואה שואל ואני יכול לראות את המתח המופיע בפניו.
״כי היא נראית בסדר עכשיו.״ הוסיף.
אני מהנהן. ״היא נפגעה שלא סיפרתי עוד קודם.״ אמרתי ונואה הנהן.
״אני חושב שהיא ידעה מזמן.״ הוספתי.
נואה חייך. ״היא אמא שלך ברור שהיא הרגישה משהו.. כולנו הרגשנו אבל לא יכולנו לתאר שזה מה שבאמת קרה.״ לחש כדי שטורי ואיליי לא ישמעו יותר מדי. לא שהם ישמעו הם מדברים בהתלהבות על משהו מאחורי. אני מיישר מבט אל אחי הגדול ולוקח נשימה עמוקה.