חבר מהעבר

פרק ~34~ לא הסיפור שלנו

-We are only human-

~צארלי~

שאני נכנס הביתה אני סוגר את הדלת מאחורי ועולה בדממה במדרגות נכנס לחדרי ונשכב על המיטה בנשיפה. אני כל כך שונא לריב איתו. תומס נראה מיואש ממני. איך אפשר לשרוד בלעדיו? אין לי סיכוי. אני נעמד ובוהה בקיר הגיטרות שלי.
מרים אחת ונשכב על המיטה. מביט על התקרה מעלי ומנגן מנגינה שקטה. הייתי מעדיף לגרור את המגבר ולנגן בגיטרה החשמלית אבל הראש שלי מעדיף אחרת. לכן רק אני עוצם עיניים ונותן לאצבעותיי לרחף על המיתרים יוצר מנגינה נעימה.
במקום לדבר אני מנגן. רק ככה אני נרגע.

אחרי זמן מה אני עוצר. עדיין עם עיניים סגורות מכניס אוויר ומוציא. מרגיש טוב יותר.
״למה אתה לא מנגן לי ככה?״
אני פוקח עיניים ומבחין בתומס עומד צמוד לדלת.
״שיט הבהלת אותי.״ מלמלתי נעמד משעין את הגיטרה על הקיר.
מרגיש מעט מובך על שצפה בי ככה.
״סליחה שפשוט הלכתי ככה..״ תומס אומר מיד ונעץ בי את עיניו.
אני מהנהן. ״חשבתי שאתה כועס..״
״אני יותר מתוסכל מאשר כועס.״ הודה. ״אבל אין מצב שלא הייתי חוזר, אתה לא אחראי ואתה צריך לאכול.. ו.״ הוא עוצר שאני כבר עומד מולו.
״אז אתה כאן רק בגלל שאני לא מרגיש טוב? לא כי אתה רוצה להיות איתי?״ שאלתי.

הוא מרים גבות ומניח את מצחו על שלי. ״ברור שאני רוצה להיות איתך. ואני מודה, טעיתי והסקתי מסקנות מטופשות.. הייתי צריך לדבר איתך ולא לברוח ככה. אני פשוט מפחד.״ הוא עצם את עיניו והעביר את אצבעותיו על שיערי.
״אני מפחד שאולי כבר לא תרצה אותי.״ פקח את עיניו והביט בי נושך את שפתיו במבוכה.
חייכתי ״למה שאני לא ארצה אותך?״ שאלתי מכווץ גבות.
״אני לא יודע.. אולי נמאס לך?״ שאל.
״אוף תשתוק כבר תומס באמת..״ רטנתי וחיבקתי אותו חזק מנשק את שקע צווארו ונהנה מהמגע של שנינו.
״לא ימאס לי בחיים..״ אני מבטיח.

״איך אתה מרגיש?״ שאל.
הרמתי את כתפיי. ״יותר טוב. בזכותך.״
״אולי נכין משהו לאכול? יחד?״ שאל.
הנהנתי אך אחזתי בידו, ״אז אנחנו בסדר? אתה לא כועס.״
הוא מהנהן, ״אני לא כועס...אבל כולם די סבלו ממני המשמרת..״
צחקתי, ״אז מזל שהגעתי אע?״
״כן..״ מחייך ומנשק את שפתיי נשיקה קטנה.
אני טורק את הדלת מאחוריו ומושך אותו אליי.

״רגע, לא מכינים לאכול?״ הוא שואל מופתע.
״קודם אני רוצה לנשק אותך.״ אמרתי והפלתי אותו על המיטה רוכן מעליו ומנשק את שפתיו. רעב. כן אני רעב אליו, תומס אוחז בפני ומנשק ברכות כאילו שפתיי עלולות להיקרע כל רגע. אני מתנתק משפתיו ומנשק את צווארו מוצץ ונושך. הוא מוציא מבין שפתיו נשיפות שגורמות לי לגחכח.