חבר מהעבר

פרק ~20~ למה אתה שובר אותי?

-It's been a long day and I'm trying to figure it out The way those words left your mouth
I feel broken, shattered and blue
And it's all because of you
And I'm trying, trying to figure it out
If this is love
Why does it break me down?-

-Ruth Berhe-

~צארלי~

אני מנסה להירדם אבל מיד מתעורר. מושך מעלי את השמיכה ועוצם עיניים שוב.
אך חלומות אפלים מטרידים אותי וגורמים לי לגנוח בתסכול.
לבסוף אני מתיישב בקצה המיטה.
עוצם עיניים בעייפות ואז פוקח אותן ומביט ברצפה. מזיז את רגליי וגורר אותם שוב ושוב על הרצפה.

אני פשוט שונא את החיים שלי.

התרוממתי מהמיטה ויצאתי מחדרי בשקט.
יורד לסלון ונשכב על הספה, מדליק את הטלווזיה.
קר בחוץ, אחרת כבר הייתי שוכב בגינה ומביט בכוכבים כמו שאני אוהב.
אני מתכסה בשמיכה דקה ומביט בצללים שהטלווזיה יוצרת על הקירות. לא באמת מתעניין במה שמשודר.
אני נשאר כך עד שהשמש מתחילה לעלות וחוזר חזרה אל חדרי.
מבואס לגלות הודעה שהרופא השאיר לי.
אין לי אישור לקחת כדורי שינה ללא הסבר ברור ואישור מהורי. בדיקת הדם לא עזרה.
הנחתי את הנייד על השולחן וצללתי למיטה.

אין לימודים היום לכן הבית שקט. כולם עדיין ישנים.
נואה עושה רעש שהוא יורד במדרגות במהירות. אני מרים את הכרית על פניי מנסה לאטום את הרעשים.

אני בטוח שתומס לא ידבר איתי יותר. זהו זה באמת נגמר.
נחזור להיות תומס וצ׳ארלי מהעבר. לקחתי נשימה עמוקה. 
אני מסוגל לזה אלה שטויות. התמודדתי עם הכל לפני שהוא הגיע. לפני שהוא עזר לי. ועדיין הצלחתי לתפקד אין סיבה שעכשיו לא אצליח. אני לא צריך אותו.

אחרי שעה קלה החלטתי שפשוט אלך לסבא וסבתא.
אני אוהב לשבת שם סתם כך ולהירגע.

החלפתי בגדים בזריזות ושטפתי פנים כדי לעורר את עצמי. נועץ מבט במראה.
אני נראה מעט עייף אבל לחלוטין כרגיל.
פתחתי את דלת חדרי וירדתי למטה מוצא את אמא ואבא יושבים בספה יחד.