חבר מהעבר

פרק ~12~ פשוט עייף

-I climbed the tree to see the world
When the gusts came around to blow me down
I held on as tightly as you held onto me-

-To Build a Home-

~תומס~

להיות כמעט יום שלם סביב צ׳ארלי זה לגמרי היה עד עכשיו בגדר חלום מבחינתי.
זרקתי את התיק על הרצפה וקרסתי למיטה מביט בתקרה מעלי ומחייך.
הוא נתן לי לנשק אותו. אני מעביר את אצבעותיי על שפתיי.

משכתי את הטלפון שלי מהכיס המכנסיים והתקשרתי לבראט.
״מה!״ הוא עונה בכעס ותוך כמה צלצולים בלבד.
״אתה לוקח ממנו צעד לאחור אני מובן?״ אמרתי וכיווצתי את עיניי אל הקיר כאילו הוא זה שאני מאיים עליו.
בראט נושף, ״תראה אני מבין.. הוא הקראש הנצחי שלך או משהו אבל אני החבר הכי טוב שלך!״
הרמתי גבה. ״שאלתי אם אני מובן?״ חזרתי על דברי ברצינות.
״אין לי מושג למה יש לך עליו קראש בכלל.. עזוב את המראה שלו. הוא מושך בעיניי הבנות וכנראה גם בעינייך אבל הוא חתיכת שרוט אחי.״ בראט לא מפסיק לקשקש.

לקחתי נשימה עמוקה לפני שעניתי.
״אני לא מבקש ממך.״ אמרתי.
אני מכיר את בראט. הוא יקשיב לי ויעשה כל מה שאומר. פשוט צריך קצת לתת לו לפרוק.
״אני לא אתקרב אליו יותר, גם ככה הוא הורס לי כל סיכוי לחזור לאריקה.״ אמר לבסוף ונשמע מעט נואש.
לא התאפקתי וצחקתי, ״פאק אתה באמת חושב שהיא עוד תחזור אליך?״ שאלתי משועשע.
״אל תצחק, אני אוהב אותה אתה יודע את זה.״ אמר.
״בגדת בה מספר פעמים..״ מלמלתי.
״כן.. זה לא יחזור על עצמו שוב.״ מיהר לומר.
הזזתי את ראשי מצד לצד. ״אני לא רוצה לאכזב אותך אבל אחרי הכל אני לא רואה את האופציה שהיא חוזרת אליך.״

״כדי שתסתום את הפה!״ התעצבן.
״אני פשוט ישיר ואומר את האמת, היית רוצה שאשקר לך?״ מלמלתי בנחת. ״אע ובראט..״
״מה?״ הוא ענה חסר סבלנות.
״זאת הפעם האחרונה שאתה פותח על צ׳ארלי, או נוגע בו.״ הבהרתי.
במקום לעקוץ אותי באיזו תגובה שאופיינית לו הוא פשוט מנתק.
אני מניח שזה עדיף.

הרעב הכריע וירדתי למטה מבחין בורוניקה יושבת על הכיסא ליד השולחן ורוקמת.
מצמצתי והבטתי בחתיכת הבד שהיא דוקרת שוב ושוב.
״ומה את עושה?״ שאלתי תוהה.
היא אפילו לא מעיפה בי מבט, ״משימה לשיעור תפירה.״ הסבירה בריכוז.
הנהנתי לא רוצה להפריע לה וניגש אל הסירים שעל הגז.
מציץ בהם ומוזג לי מעט אוכל לצלחת. 
״תומס..״ היא שואלת עדיין מרוכזת ברקמה.
״כן?״ דחפתי לפי כף מלאה באוכל.